יצא לכם לחוות התנהגות של שופהוליק? כמה פעמים מצאתם את עצמכם קונים משהו ואחר כך מצטערים על זה? או חושבים שבדיעבד זו הייתה קנייה

בטח יצא לכם לשמוע את המושג הזה, קרן חירום בעבר. דיברתי עליו רבות באתר הזה אחר פתאום שמתי לב שאין לי שום פוסט ספיציפי

כולם יודעים שחשוב לחסוך כסף. אבל השאלה היא איך לחסוך בדיוק? האם פשוט לשים את כל הכסף בצד? האם לשים בצד רק למקרי חירום?

אחד התחומים שהכי מעניינים אותי לאחרונה הינו כלכלה התנהגותית. דן אריאלי במיוחד, הפך להיות מישהו שאני עוקבת אחריו באדיקות. כלכלה התנהגותית הינה תחום שבוחן

השבוע אני מתכבדת להציג פוסט אורח מאת אביה לבון. אביה היא מנטורית בתחום הפיננסית וגם חברה 🙂 לכן כשאביה אמרה שהיא רוצה להתחיל לכתוב

ההרגלים שלנו הופכים אותנו בסופו של דבר להיות מי שאנחנו. ההרגלים הם אוטומט. מה שקורה על אוטומט, קשה לעצור. לכן, מאוד קשה לנו לעצור

    "אל תחסוך את מה שנשאר אחרי הבזבוזים, תבזבז את מה שנשאר אחרי החיסכון" -ווארן באפט   הציטוט הזה של ווארן באפט כל

במסגרת העבודה שלי עם משפחות בפעמונים ובסוד הכסף אני נתקלת המון בהתנגדות להתייעלות בהוצאות. אנשים לא רוצים לרדת ברמת החיים, לא רוצים להתחיל לספור

הלוואות לסגירת המינוס הן מדרון חלקלק בדרך להדרדרות כלכלית. אחת הרעות החולות ביותר שהמציאו הבנקים ואחת הטעויות היותר גדולות שצרכנים עושים. לכאורה זה נשמע

שנה טובה ומבורכת שתהיה לכולנו! יש משהו בהתחלות חדשות שגורם לנו לרצות לעשות שינויים לטובה. בארה"ב זה מוכר מאוד כ-New Years Resoultion, החלטות שהם

יש הוצאות שבעבר היה נהוג לשלם אותן באופן כמעט אוטומטי. הבעיה היא שהיום לא באמת צריך להמשיך לשלם אותן פשוט מתוך הרגל והחיים שלנו

קל להתלונן, באמת שקל, הכל יקר פה איך אפשר להתקדם עם כל החשבונות האלו שצריך לשלם כל חודש בחודשו? החשמל כל כך יקר, הארנונה רק

האמת שאני באופן כללי מעדיפה לא לעשות הוראות קבע אבל הרבה פעמים זה עושה חיים קלים יותר. מה שאני עושה זה הוראות קבע בכרטיס

כששאלתי את עצמי כמה אני יכולה להשקיע כל חודש הופתעתי כשהגעתי להבנה שאני לא יודעת בכלל כמה אני מוציאה כל חודש. אני ידעתי שהחשבון

אני רוצה חופש כלכלי. מאוד רוצה חופש כלכלי. אני רוצה לקום בבוקר ולדעת שיש לי חופש מוחלט להחליט אם אני רוצה לעבוד או לשבת