איזה כיף! כסף עושה כסף!

dividend_dollar

אחחח הדיבידנדים הראשונים שלי, איזה התרפקות מתוקה.

האמת שאני החלטתי בהתחלה ללכת לכיוון של השקעות פסיביות במדדים כפי שהסולידית מטיפה בתוקף ולא במניות מהסיבה העיקרית שלא היה לי את הזמן או הידע הדרוש לנתח חברות לצרכי השקעה לטווח ארוך ולכן אני נמנעתי מכך, לפחות עד שלמדתי יותר בנושא. נייר ערך שנותן דיבידינדים היחיד שהיה לי בתיק ההשקעות בשנה הראשונה זו נקנה בגלל הסיבה הכי מטופשת שיש, המלצה של קרוב משפחה. יש לי קרוב משפחה שגר בארה”ב וסיפר לי שבמשך שנים הוא משקיע בניר ערך הספיציפי הזה, מקבל דיבידנדים גבוהים כמה פעמים בשנה ומשקיע את כולם חזרה (וכך מקבל אפקט ריבית דריבית).

אני, שרק סיימתי את קורס ההשקעות שלי התלהבתי מאוד וישר לקחתי 10,000 ₪ והשקעתי אותם באותה מניה. שכחתי שאני רוצה להשקיע פסיבית, שכחתי שאני לא מומחית בתחום והבדיקה השיטחית שעשיתי לפני שקניתי את המניה אפילו לא קרובה ללהיות מספיקה, פשוט רציתי גם. הייתי לא מקצועית ולא הקשבתי להחלטות שהחלטתי בעצמי.

 

אבל…… הדיבידנדים, אחחחח הדיבידנדים. הפעם הראשונה שפתאום ראיתי שחשבון המט”ח שלי תופח לאט לאט בלי שהוספתי לו כלום. זה פשוט מדהים. תוך 4 חודשים היה לי יותר מ-100$ שהתקבלו כרווח טהור מהמניה בלי שעשיתי כלום! איזה כיף יכול להיות להשקיע בדיבידנדים! איזה כיף יכול להיות פשוט לקבל כל חודש סכומים בלי שעשיתי כלום! איזה כיף שהחשבון תופח לו לאט לאט בלי עזרה כלל מצידי!

 

אני יודעת אני יודעת, אם אני פשוט שומרת את הדיבידנדים הללו בחשבון מט”ח אני מאבדת את אפקט הריבית דריבית שאני לא מפסיקה לשבח ולהלל. לא רק זה, אני גם משלמת 25% מס בשלב הזה במקום שהכסף הזה היה תופח וצובר עוד כסף. אני מנחמת את עצמי בכך שהערך של הדולר זינק מאז שקניתי את המניה כך שבעצם אני משקיעה במט”ח. אבל האמת? שאני פשוט מאוד נהנית לקבל את התזכורות האלו על כך שכסף עושה כסף. אני אמנם מסתכלת על חשבון ההשקעות שלי בתדירות די גבוהה ונהנית לראות אותו גם עולה לאט לאט אבל זה לא אותו הדבר כמו כסף שנכנס ישר לעובר ושב.

 

מבחינה כלכלית ורציונלית נטו בהחלט לא חסרות סיבות למה הייתי צריכה למכור את המניה הזאת ולקנות במקומה תעודות סל או קרנות מחקות. הייתה לי תלות גבוהה במניה הספציפית הזאת, לא הייתה לי תוכנית מסודרת, לא ידעתי בכלל מה החברה עושה ולמה המניה עולה או יורדת, חוויתי הרבה אירועי מס מיותרים ובכלל אין טעם להשאיר מניה שהסיבה שקניתי אותה היא המלצה של קרוב משפחה מבלי שהיה לי מושג על מה מדובר.

 

מבחינה פסיכולוגית המניה הזאת הייתה מאוד מאוד חשובה לי ולתהליך האופטימי שעברתי. בדיוק כמו הריבית על הפלוס שאני מקבלת כל חודש, התזכורת המתמדת הזאת שכסף עושה כסף עוזר לי לרצות להתקדם יותר בתהליך. אני חושבת על כך שאני יכולה לבזבז 10,000 ₪ על טיול עכשיו או שאני יכולה להשקיע אותם ולקבל מהם 500 ₪ לשנה, כל שנה, עד סוף חיי. זה דבר אחד לראות את הכסף בתיק ההשקעות גדל אבל לראות את העובר ושב צומח מהווה אפקט פסיכולוגי חזק הרבה יותר. זה מחזק אצלי את ההבנה שאכן ההשקעות שלי יוכלו לספק לי הכנסה חודשית ולשחרר אותי באופן סופי ממירוץ העכברים. זה מאפשר לי לחשוב פעמיים על כל הוצאה שאני רוצה להוציא, פשוט כי אותו כסף יוכל לממן את החופש שלי בעתיד אז למה לבזבז אותו עכשיו?

 

אני בהחלט ממליצה אם אתם בתחילת דרככם שגם אם בחרתם להשקיע במדדים באופן פסיבי שתשאירו קרן מחקה אחת שתחלק דיבידנדים. החיזוק הפסיכולוגי שההכנסה הפסיבית מהווה שווה את אירוע המס ובינינו, אתם הרי אופטימיים לא? גם ככה תשקיעו את הכסף מחדש, ותזכו לאפקט ריבית דריבית.

 

גילוי נאות: בשלב זה העברתי את רוב התיק ללהיות מבוסס דיבידנדים, הגעתי למסקנה שזה משהו שיותר נכון עבורנו מבחינה פיננסית ופסיכולוגית.

רוצים להשקיע? תתחילו בעצמכם
האם אתה יותר חכם כלכלית מאמריקאי ממוצע?

כדאי שתבדקו גם

השוק גבוה מדי! אני מפחד להשקיע!

השוק גבוה מדי! אני מפחד להשקיע! אני שומעת את המשפט הזה לא מעט. שוק המניות …

למה בחרתי השקעה פסיבית

שוק ההון מלא בדרכים רבות להרוויח (או מנגד להפסיד) כסף. אפשר להשקיע במניות, אופציות, מסחר …

דיבידנדים, איזה תענוג :)

כבר כתבתי כאן על הכיף שיש בלקבל דיבידנדים כל חודש. מה שלא כתבתי זה איך …

קראתי, למדתי אני רוצה להשקיע!

הייתם ילדים טובים, למדתם, חקרתם והתעניינתם ועכשיו אתם מבינים יותר באוסף המספרים המסורבל הזה שנקרא …

האם אתה יותר חכם כלכלית מאמריקאי ממוצע?

סקר שנערך בארה”ב גילה תמונה עגומה ביותר רוב האמריקאים לא מבינים כלום בכלכלה בסיסית. טוב, …

25 תגובות

  1. זו באמת הרגשה מדהימה לקבל משכורת מדיבידנדים בלי לעשות כלום.
    זו הרגשה אפילו יותר מדהימה להתעורר בבוקר ולקבל העלאת שכר בלי לעשות כלום 🙂

    אני מאוד שמח לשמוע שמצאת את הדרך להשקעות שמתאימה לך ושאת נהנית מהתהליך עצמו!

    נ.ב.
    אפשר לשאול באיזו מניה היה מדובר?

    • מאוד נהנית =)
      המניה הראשונה הייתה AWF, עדיין מחזיקה אותה ומקבלת דיבידנדים לא רעים ממנה למרות שהיום עם הידע שיש לי לא בטוח שהייתי רוכשת אותה.

  2. מזל טוב!
    מתוך מה שאני קורא את מצטרפת לקבוצה גדולה של משקיעים לטווח ארוך הדוגלת בהשקעה במניות דיבידנד.
    כפי שציינת זו עבור משקיעים ישראלים זו לא ההשקעה הכי אופטימלית במונחי מס אבל אני מוצא בה כמה ייתרונות גדולים על פני השקעה במדדים.
    היתרון העיקרי לדעתי זו היכולת לנפות את החברות האיכותיות מתוך הערימה של החברות הכלולות במדדים שכוללת הרבה חברות שאין לי שום רצון ועניין להשקיע בהן. יש גם כמובן את היתרון הפסיכולוגי של מזומנים שזורמים לחשבון כפי שכתבת יפה. זה יכול גם לעזור להתמודד עם נפילות בשווקים.
    עוד יתרון משמעותי שאני מוצא בדרך ההשקעה הזו היא שזה פשוט מעניין לקרא על חברות שונות ודרכן ללמוד קצת על טכנולוגיות, קצת על חשבונאות, כלכלה ועסקים. העיסוק הזה מבחינתי מהנה ממש כמו הובי טוב ועל הדרך אפשר גם להרוויח קצת.

    בטח קראת בבלוג של חברנו דעת, קצר, ממצה ושווה. אמנם בבלוג של הסולידית כמה מתנגדים קולניים מנסים ככל יכולתם לדכא אותו אבל לדעתי מאוד מומלץ. גם הבלוגים שהוא מפנה אליהם טובים ויש עוד בלי סוף חומר באינטרנט.

    אז קבלי את ברכת דרך הדיבידנדים הגדלים ושיהיה בהצלחה!

  3. שלום לך אופטימית, בהצלחה בהמשך ההשקעות!
    “המניה הראשונה הייתה AWF” האם הכוונה ל- AllianceBernstein Global ?Hgh Incm Fd Inc
    זהו קרן השקעות סגור העוסק בהשקעות בסיכון גבוה. גודל הקרן לא יותר מ-1 מיליארד $ , קרן קטנה מאוד יחסית. הקרן מחלקת דיוידנד כ- 10 פעמים בשנה בתשואה שנתית של 8%. אפשר לקוא על כך ב- google finance בקישור הבא :
    https://www.google.com/finance?q=NYSE%3AAWF&ei=2HgXWKmVOsmSsQHWs5jYDA
    או ב- finwiz בקישור הבא :
    http://finviz.com/quote.ashx?t=AWF&ty=c&p=d&b=1

    מהנתונים אפשר לראות שמניה זו אינה כוס התה של משקיעי דיוידנד ובוודאי לא דעת99 למרות התמיכה שלו בתגובות.

    דעת יקר ! אני מקווה שלא שינית את הקריטריונים שלך להשקעה.
    שמואל

    • היי שמואל,
      ציינתי זאת בפוסט עצמו, הנייר ערך הזה נרכש מהמלצה של בן משפחה ללא ידע מוקדם וללא שום בדיקה מעמיקה מצידי ובצורה לא נכונה וזה קרה לפני כשנתיים. דעת לא ידע על כך ובטח שלא המליץ על כך. הרכישה הזו גרמה לי להיחשף ליופי של קבלת דיבידנדים למרות שהיא נעשתה על סמך אינטואיציה כזו או אחרת. ולא, לא הייתי ממליצה לאחרים לרכוש את הנייר ערך הזה.

    • טוב לראות שאנחנו מסתובבים באותם הבלוגים שמואל 🙂

      אני אישית לא שיניתי את הקריטריונים שלי אבל אני בהחלט מזדהה עם (ותומך ב-) ההרגשה הנפלאה שמתלווה לקבלת דיבידנדים בלי לצאת מהפיג’מה.

      גם אני רכשתי חברות בעייתיות בתחילת הדרך שחלקן כבר התפוצצו לי בפרצוף ועזרו לי בתהליך הלמידה האישי שלי.

      אם תזכור אז בדצמבר 2015 כחלק מהסקירות השבועיות התייחסתי לכך שבתחילת דרכי כמשקיע רכשתי מניות של חברת KMI והיא פגעה בדיבידנד באותו החודש.
      http://dividaat.com/2015/12/%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%A9%D7%A2%D7%91%D7%A8-12122015/

      בפורום שלי (ישנו קישור ישיר באותו המאמר) סקרתי בדיעבד את המידע שהיה זמין לי ביום שרכשתי את המניה עם הידע שרכשתי עד לפגיעה בדיבידנד והצגתי המון דגלים אדומים שכמה וכמה מהם היו חוסמים את פעולת הרכישה היום.

      בניית תיק השקעות אינה פעולה מושלמת וזהו תהליך ארוך שלוקח זמן רב עם צפי להרבה טעויות בדרך.

      צריך לזכור את הפרטים הללו ולשאוף להתפתח ברמה האישית ובכל פעם שמשהו משתבש לנסות להבין מה יכלנו לעשות בשביל להימנע מכך (לא תמיד זה תלוי בנו!).

  4. ממליץ מאוד לקרוא את הפוסט הזה:
    http://www.hofeshcalcali.com/no-more-dgi/

    • אני ממליץ לך לקרוא אותו שוב עם שימת דגש לפרטים קטנים שמראים שהוא משווה משהוא אחר לגמרי מהשקעת DGI ואז מסיק מסקנות לגבי השקעת DGI.

      ציטוט מדבריו באותו המאמר:
      “ב-DGI אין שום מדד מוגדר היטב שניתן לחקור היסטורית. לא רק שכל משקיע שמאמץ לעצמו את השיטה הזאת מגדיר לעצמו סט חוקים יחודי ושונה, אלא גם שהמידע הנחוץ בשביל לבדוק את האסטרטגיה היסטורית קשה להשגה באופן בלתי נורמלי.”

      ציטוט נוסף מדבריו באותו המאמר:
      “משקיע ה-DGI יקפוץ ויאמר שהאסטרטגיה של אף אחת מהקרנות הללו איננה משקפת את האסטרטגיה המדוייקת שלו, וזה נכון”

      לפי דבריו מה שהוא בדק אינו משקף את אסטרטגיית DGI של משקיע כלשהו ומכך המסקנות שלו אינן משקפות את המסקנות שמשקיע DGI מגיע אליהן.

      • אבל זאת בדיוק הנקודה, אין הגדרה אחידה של DGI. תמיד תוכל להגיד -לא, זה לא DGI אבל אני עושה DGI.
        בנוסף, אין באמת נתונים מלאים מלפני שדוד פיש עשה את עבודתו אז לבסס את השיטה על השוק השורי המטורף אחרי משבר 2008-2009 זה לא בדיוק נכון. מה שכן ההשואות מול הקרנות המשקיעיות בשיטות דומות לא הראו תוצאה עודפת מול השקעה בSP500 למשך הזמן (לפניה מס).

        כלומר מצד אחד משקיעי DGI מדממים במס כל הזמן ומצד שני אין להשקעה הזאת ייתרון למשך זמן. שיטה הזאת חושפת את המשקיע לסיכון הבחירה שלו דווקא מתוגמל בתושאה בהתאם. ואני בכלל עוד לא התחלתי לדבר על הנושא של מס ירושה למי שלא אזרח אמריקאי.

        לדעתי DGI מבוסס יותר אמונה מאשר בסיס ראייתי מוצק. אישית מעדיף מודל פשוט יותר כי כמה שהמודל פשוט יותר ככה יש פחות מקום לטעות.

        • 1. האם נראה לך הגיוני שחוקרים שמפתחים תרופה יגידו “קשה לנו לייצר את התרופה שלנו אז בוא ונבדוק תרופה אחרת ובהתאם לתוצאות נסיק אם התרופה שלנו עובדת או לא”?
          אם תרצה או לא תרצה זה בדיוק מה שהוא עשה.

          2. יש נתונים מלאים על כל חברה שהייתה קיימת בבורסה – אתה פשוט צריך לצוד אותם.
          העובדה שמידע לא מוגש לך על כפית של כסף לא אומרת שהוא לא קיים ראה אתר אדגר).

          3. קרנות שבמקרה יש להם בשם את המילה “דיבידנדים” או “גדלים” משקיעות בצורה שונה לחלוטין ממשקיע DGI ואם אתה אי פעם תרצה להבין זאת אתה יכול ולחזור לקרוא את ההסבר שנתתי מדוע זה כך ו/או לשאול אותי באופן פרטי – אני לא רואה הצדקה לחזור על כך כאן סתם.

          4.עדיין לא הוכחת שלמשקיעי DGI אין יתרון כלשהו ועדיין לא נתקלתי במשקיע DGI שטען שישנו יתרון מבחינת תשואה כוללת אבל בהחלט יש יתרון להשקעה ב-DGI מבחינה פסיכולוגית.
          האם אתה טוען שהתשואה של משקיע מדדים שמפזר את ההשקעה שלו בין מניות ואג”חים תמיד תהיה יותר גבוהה ממשקיע DGI שיכול להפנות 100% מתיק ההשקעות שלו למניות דיבידנד?
          היתרון הפסיכולוגי שמתקבל מהשקעת DGI מאפשר לי כמשקיע DGI להפנות 100% מהחסכונות השוטפים שלי למניות דיבידנד בעוד שאני יודע בוודאות מוחלטת שאין שום סיכוי שאני אצליח לעבור שנת לילה טובה עם תיק שמושקע ב-100% מדד מניות בלבד.
          אם אתה כבר מתעקש להשוות אז תשווה תיקים מלאים ותכלול בהשוואה את היתרון הפסיכולוגי וההשלכה שלו (קרי – היכולת להחזיק ב-100% מניות במקום לפצל את התיק ל-50/50).
          האם אתה יכול להצביע על מחקר אחד לפחות שמראה שתיק 50/50 מניב תשואת יתר מול תיק שמורכב מ-100% מניות דיבידנד?

          5. מס ירושה רלוונטי למי שמשקיע במדד הרחב דרך תעודות כמו VT ו-VTI באותה המידה.
          בכל אופן מי שמפחד מבוגי-מן שקיים יותר מיובל ולא נאכף עד היום על אף יצור אנוש מכל כדור הארץ (למעט בעלי נדל”ן אמריקאי ובעלי מניות מהותיים) יכול להיכנס לבונקר הקרוב ולא לצאת…

          6. אתה כמובן רשאי לדעתך וכבודה במקומה מונח אבל דעתך גם היא אינה מבוססת עובדות (לפחות לא הצגת שום עובדה שמראה עמדת נחיתות למשקיעי DGI מולך) ולכן היא בפני עצמה אינה הוכחה לצדקתך.

          • בעת חיפושי מידע כאלה שהם לא טריוויאלים, ישנו מרווח מאוד מאוד גדול לטעות.

            לעניות דעתי (אני כבר עשור בהשקעות פאסיביות), למשקיע ממוצע יהיה מרווח טעויות הרבה יותר קטן אם הוא ישקיע במדד מניות רחב ויבנה את התיק שלו בהתאם ליכולת סיבולת הסיכון שלו.

            השקעות זה לא ריגוש אלה אמור להיות דבר הכי משעמם בעולם. ככה זה יעבוד יותר טוב למשך הזמן עבור רוב המשקיעים.

            לגבי פסיכולוגיה – המשקיע אמור לדעת לשלוט בעצמו. הדימום במס דיבדנד הוא יקר מדי.

            אגב, גם דעתך איננה מבוססת עובדות היסטוריות אלה מחקרים שהם biased מאוד. בוא תביא כלי שיאפשר לסרוק את כלל החברות שהיו קיימות 30-40 שנה אחורה ויבחן את השיטה. אם יש כלי כזה אז בהחלט ניתן לעשות backtesting הרבה יותר רציני. להציג דוגמא של מניה אחת זה לא רציני.

            בסה״כ חשוב לי להציג את הצד הפחות זוהר של DGI כי אתה לא עושה זאת

          • לא טענתי שחיפוש המידע הוא טריוויאלי ושאין מקום לטעויות.
            טענתי שהמידע קיים ושאדם לא טרח לחפש אותו ובמקום זה בדק משהו שאין לו שום קשר להשקעת DGI כמו שאני מבצע וכמו שבעלת הבלוג מתארת.

            דעתך שהשקעות אינן ריגוש והרמיזה שהשקעה בסגנון DGI מהווה ריגוש מראה כמה אתה לא מבין מה זו השקעת DGI (ולכן לא מפליא אותי בכלל הדרך שבה אתה מתייחס להשוואה שביצע אדם על מוצר שאינו קשור בכלל להשקעת DGI).

            לדעתך הדימום במס דיבידנד הוא יקר מדי אבל אתה עדיין לא מראה לי איך אני משיג תשואת חסר כשאני משקיע ב-100% מניות דיבידנד במקום משקיע מדדים שמקצה חלק ניכר מהונו לאג”חים.

            אתה טוען שדעתי אינה מבוססת עובדות וטענה זו אינה מבוססת במציאות.
            אני ביצעתי מחקר מעמיק באופן עצמאי ואני מפציר בכל אחד ששוקל להשקיע בצורה הזו לבצע מחקר באופן עצמאי בלי להסתמך על אחרים.

            זה טוב ויפה שחשוב לך להציג את “הצד הפחות זוהר” של השקעת DGI (אם כי לפי דבריך אתה לא מבין עדיין מה זו השקעת DGI כך שאתה מציג צד פחות זוהר של משהו שאינו קשור בכלל להשקעת DGI בפועל).

            אבל על זה נאמר “נאה דורש – נאה מקיים”.

            האם אתה מסוגל נפשית להציג את הצד הפחות זוהר של השקעה במדד רחב?
            אתה בטוח מכיר טיעונים מבוססי עובדות שהעליתי ונלקחו במקום מהמחקרים שאתה מסתמך עליהם שמטילים צל כבד על השקעה עיוורת כמו שהיא מוטפת ע”י משקיעי בוגל הדס (בגרסתם האמריקאית והעברית כאחד).
            האם אתה מסוגל לחזור בעצמך על עובדות אלו שחלקם הם ציטוט של כותבי המחקרים עצמם?

            מדוע אתה מתעקש להציג “צדדים שליליים” בהשקעות חלופיות אבל מתעקש להסתיר סתירות בעובדות שצורת ההשקעה שלך מבוססת עליהן?

            בכל אופן יש לנו פורום שלם שמלא באנשים שמצטטים מחקרים בצורה עיוורת בלי לקרוא את מה שהחוקרים כתבו בעצמם – בוא ולא נהפוך גם את הבלוג הזה לפינה שחורה.

          • איליה – בנימה אישית יותר.
            אני מאוד מעריך אותך כאדם ומקנה חשיבות לדעתך.

            למרות זאת לפעמים ישנה נטייה אצלך ואצל אחרים באותו הפורום להתעלם מעובדות שלא מתיישבות עם דעתם למרות שאותן עובדות נכתבו ע”י החוקרים שאת מחקריהם הם מצטטים באופן תדיר.

            אני תמיד בעד להציג צדדים שליליים בכל סגנון של השקעה אבל מה שהוצג במאמר של אדם ומה שאתה מציג כאן אינו קשור להשקעת DGI ולכן בפני עצמו אינו מהווה “צד שלילי” להשקעת DGI.

            אם כבר כל מה שהוא הציג ואתה תומך בו מהווה שיקול כנגד השקעה בקרנות שמשקיעות לפי תשואת דיבידנד ואני באופן אישי מסכים עם טענה זו לחלוטין.

            אני באופן אישי מתנגד נחרצות להשקעה בקרנות שאדם תיאר במאמר שלו מאותן הסיבות שהוא הציג ואתה יכול בקלות לאתר תגובות שלי באותו הפורום (מלפני שאדם בכלל שמע מה זו השקעת DGI) שבהן אני אומר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שהקרנות הללו אינן טובות ואי אפשר להשוות אותן להשקעת DGI.

            עם כל הכבוד לאדם צריך לזכור שהוא התחיל להשקיע ב-DGI בשיא מלפני ירידה של יותר מ-10% במדד והוא שינה את דעתו אחרי שהמדד עצמו ירד ביותר מ-10%.
            בצפייה מהצד די ברור שהוא לא הבין מראש מה זו השקעת DGI ובמקום להתבונן בתזרים הדיבידנדים (שבתיק דיבידעת גדל בכ-6% באותו הרבעון) הוא התבונן בשווי התיק שלו (בתקופה שבה המדד עצמו ירד והיו המון כותרות מפחידות בתקשורת).

            הוא דוגמה חיה לאיך אנשים קופצים למים בלי להבין וסופגים נזקים בדרך החוצה.
            זו הסיבה המרכזית שבגללה אני מתעקש שאנשים יחקרו בעצמם ושלא יסתמכו על מחקרים של אחרים (קל וחומר לא על מחקרים שלי).
            אם אדם היה מקשיב לי מלפני שהוא קפץ למים הוא היה מדבר היום אחרת בלי לסבול מצלקת לכל החיים.

  5. לכל מי שטוען שאין מידע היסטורי על חברות מהעבר להלן דוגמה למידע היסטורי על חברת Florida Public Utilities שלא קיימת יותר אבל בצורה מפתיעה משקיע שרכש מניות שלה בשני בינואר 2008 (לפני המשבר) והקפיד להשקיע מחדש את הדיבידנדים הכפיל את הונו ביותר מפי 4 עד השלושים ביוני 2016 (התאריך שבו אני חקרתי את החברה הנ”ל):

    https://www.sec.gov/cgi-bin/browse-edgar?action=getcompany&CIK=0000037643&type=10-K&dateb=&owner=include&count=100

    המידע ההיסטורי קיים.
    זו זכותו של כל אדם להתעצל לחפש אותו אבל בין עצלנות לבין טענה מוטעית ומטעה שאין מידע היסטורי ישנו פער עצום.

    • בוא תביא כלי שיאפשר לסרוק את כלל החברות שהיו קיימות 30-40 שנה אחורה ויבחן את השיטה. אם יש כלי כזה אז בהחלט ניתן לעשות backtesting הרבה יותר רציני. להציג דוגמא של מניה אחת זה לא רציני.

      • איליה – אתה ואדם לא טענתם שהמידע זמין אבל קשה להשגה – אתם טענתם שאין מידע.
        אף אחד לא חייב להאכיל אותך ואותו בכפית וחוסר ההאכלה הזו לא סותרת את קיום המידע.

        אם אתם מתעקשים להתעצל ולחפש את המידע ולכן אתם בודקים משהו אחר לחלוטין אז אתם משולים לאנשים שמפתחים תרופה אבל בודקים תרופה אחרת כי “קשה להשיג את המרכיבים של התרופה שאתם מפתחים” ומשיקים מסקנות על סמך התרופה האחרת.

        אני הצגתי דוגמה לאיך ניתן להשיג מידע היסטורי לדעתי זה מאוד לא רציני לטעון שמידע לא קיים רק בגלל שאתה מתעצל לאתר אותו.

  6. daat99 קשה להטביע אותי בים של מלל.

    אתה רק מחזק את מה שאדם ניסה להעביר במאמר שלו: אני הגדרה מדוייקת ל DGI אז תמיד ניתן לומר שזה לא DGI.
    השיטה הזאת יותר מסוכנת מהשקעה פאסיבית פשוטה במדדים בגלל שמאוד קשה להשיג מידע (אכן השיטה גם יכולה לתגמל בגלל זה) אבל בתוחלת רב שנתית כלל לא בטוחש שהסיכון הזה שווה עבור רוב המשקיעים.
    אתה מטיף לשיטה הזאת מבלי להדגיש את הנקודה של בעיתיות של איסוף מלא של מידע. ופה יש לי בעיה ולכן אני מגיב ואגיב כאשר אני רואה הסתמכות על DGI ועל הפורום שלך. כבודך במקומך מונח וטוב שאתה מספק עוד מבט חשוב אבל פה גם אתה צריך להפגין אחריות ולהזהירץ

    לגבי השוותך של 100% מניות מול תיק 60/40 למשל. הטענה שלי היא שבגלל שקשה מאוד לאסוף מידע כדי להשקיע בשיטת DGI הסיכוי לטעות גודל אל מול השקעה פאסיבית פשוטה במדדים רחבים. כלומר לא בטוח שההפרש בתשואה (אם קיים) שווה את הסיכון.

    לגבי בעיתיות של השקעה במדדים, להלן כמה מן הצדדים הבעייתים:
    1. קבלה אוטומטית של זבל לתיק בעת הנפקת חברות קקמייקה – לרוב אופייני לבורסות דלות סחירות שרוצות למשוך פעילות (ע״ע בורסה שלנו)
    2. קרנות סל/מחקות לא תמיד (לרוב) משקיעות זמן ומשאבים כדי להצביע בהתאם באסיפות בעלי המניות וע״י כך נהפכות לחותמת גומי של בעלי שליטה.

    נגד בעיה ראשונה קל לפעול ע״י ההשקעה במדדים כלל עולמיים שעוקבית בצורה פיסית אחרי שוק המניות העולמי. לגבי הבעיה השנייה – רוב המשקיעים הפרטיים בוחרים שלא למצביע באסיפות בעלי המניות אז זה דיי זהה.

    אבל ההבדל המהותי הוא בכך שהשקעה בשיטות DGI הרבות מוסיפה עוד סיבוך למודל שהוא גם ככה מורכב. לדעתי מודל פשוט יותר מאפשר להשקיע לאורך זמן בשקט. וכאשר מדובר בסכומים גדולים מודל פשוט גם מביא לשקט נפשי לאורך זמן

    • אני לא מנסה להטביע אותך במלל – אני מנסה לגרום לך להציג את החסרונות של השקעה במדדים אחרי שהצהרת בעצמך שהמטרה שלך היא להציג חסרונות של השקעות אחרות.

      אני באופן אישי מקפיד להזהיר כל אחד שמדבר אתי מהסיכונים ומהחסרונות של השקעות DGI ומהסיכונים והחסרונות (והיתרונות) של השקעות אחרות מסגנונות שונים.
      אני ממש לא רואה אותך (או את אדם לצורך הדיון) עושים את אותו הדבר כשאתם דוחפים לכולם את ההשקעה הפסיבית במדד הרחב.

      ממתי קושי להשיג מידע אוטומטית מייצג סיכון מוגבר?
      קשה לנו להשיג מידע על נתוני תאונות הדרכים בכוכבי לכת רחוקים – האם זה אומר שיש סיכון מוגבר להידרס ע”י משאית בכוכב רחוק מאשר בכביש 6? אולי כן ואולי לא – אין לנו מידע ולכן כל תשובה כאן תהיה חסרת אחריות ואינה מבוססת.

      זה נכון שאין הגדרה כוללנית ל-DGI והעובדה שאין הגדרה שכזו לא אומרת כלום על ההבדל בסיכון בין השקעת DGI לבין השקעה במדד הרחב.

      ההתעקשות שלכם להציג חסרונות של השקעה ב-ETFים ספציפיים מול השקעה במדדים ואז לטעון שאלו חסרונות של משקיעי DGI מראה חוסר רצינות משווע ומטעה אנשים.
      זה משול בדיוק לאותם חוקרי תרופות שתיארתי קודם שבודקים תרופה של מישהו אחר ומסיקים מסקנות לגבי התרופה שלהם כי “קשה להם להשיג את מרכיבי התרופה שלהם”.
      אני אגלה לך סוד: אם התרופה של המתחרים עובדת מעולה והתרופה שלך שונה אז זה לא אומר שהתרופה שלך גם תעבוד מעולה…

      בניגוד לטענתך על הטפות אני לא מטיף לאף שיטה.
      כל מי שאני משוחח אתו לומד על הרבה סוגי השקעות שלא מוגבלות רק לשוק ההון כולל חסרונות ויתרונות של השקעות שונות (ולרוב אפילו בלי שאני מציג את דעתי האישית גם אם אני נשאל עליה).
      ההטפות היחידות שאני מכיר הן הטפות בסגנון “תשקיע במדד הרחב על סמך מחקר שהחוקר שביצע אותו טען שהוא אינו מבוסס על מידע היסטורי מלא ואל תעשה כלום” (שיעורי בית – תביא ציטוט של לפחות חוקר אחד מתוך מחקר אחד לפחות שטען זאת בעצמו – אני ציטטתי כמה מהם ממחקרים שונים בפורום הסולידית).

      הטענה שלך שבגלל שאתה לא משווה משהו אז הפער לא בהכרח שווה את הסיכון נכונה בלי קשר לנושא שעליו מדברים כי זו טענה שלא אומרת כלום.
      הטענה שקולה לטענה: “אם אני לא יודע משהו אז הוא יכול להיות יותר מסוכן”
      איך הטענה הזו מקדמת מישהו בקבלת החלטה כלשהי?

      השאלה האמתית היא “האם הפער באמת לא שווה את הסיכון?”.
      את התשובה לשאלה הזו לא אתה ולא אדם שליו בדקתם (אני לעומת זאת כן בדקתי באופן עצמאי למרות הקושי בהשגת נתונים היסטוריים ואני מכיר לפחות עוד קורא אחד של בלוג דיבידעת שטרח לבדוק זאת בעצמו והגיע למסקנות דומות לשלי).

      כל עוד אתה לא בודק משהו אתה אף פעם לא תדע אם הוא משתלם או לא אבל אתה ממשיך להתעקש שוב ושוב שדבר שלא בדקת אינו משתלם ומכיל בתוכו סיכון מוגבר.
      איזה נתונים היסטוריים יש לך להציג שמוכיחים סיכון מוגבר דמיוני זה?
      איזה נתונים היסטוריים יש לך להציג שמוכיחים חוסר תשואה מול המדד הרחב?
      אם אין לך נתונים היסטוריים להציג שמוכיחים את הנ”ל אז בשורה התחתונה לא הוכחת סיכון מוגבר ולא הוכחת תשואת חסר.

      ראוי שכאשר אתה מציג את דעתך על סיכון מוגבר תציין במקביל שדעתך מבוססת על כך שלא בדקת זאת ושאתה לא מבסס אותה על עובדות.

      לגבי סיכוי מוגבר לטעות בתיק 100% מניות דיבידנד מול תיק 40/60 מדד רחב כאן אנחנו חלוקי דעות.
      כאשר התיק שלך מפוזר על פני 50 חברות לפחות (10% ממדד ה-SP500) וכל החברות הללו נמצאות בקבוצה שהניבה תשואת יתר מול המדד הרחב (הצגתי כמה מחקרים שמוכיחים שקבוצת החברות שמחלקות ומגדילות דיבידנדים הניבה תשואת יתר משמעותית מול המדד הרחב) אז הפיזור הזה צפוי לכל הפחות בפני עצמו להניב את תשואת המדד הרחב.

      הסיכויים לבחור 50 חברות מקבוצת עלית ולקבל תוצאות של קבוצת זבל אינם גבוהים במיוחד מבחינה סטטיסטית.
      אם נצרף לכך את העובדה שאנחנו מקצים חשיפה יותר גדולה לאותן חברות שהגיעו מקבוצת העלית על חשבון אג”ח שהניב תשואת חסר של כמעט 5% ביחס למדד ה-SP500 אז זה מגדיל את הסיכויים של תיק מניות דיבידנד להניב תשואת יתר מול התיק המשולב בצורה משמעותית ביותר.

      לגבי חסרונות של השקעה במדדים שכחת כמה מהותיים:

      1. סיכון משקיע זר: המדד הגרמני הניב תשואה לא רעה ב-100 השנים האחרונות – המשקיע הזר שהשקיע בו איבד 100% מהונו…

      2. חוסר מידע היסטורי: יש חורים של מידע היסטורי (יש לך הרבה ציטוטים של זה בכל מחקר על מידע היסטורי) שלא קיים לפי דברי החוקרים עצמם שיכול לשנות את התוצאות של השקעה במדד הרחב (גם במקרה הזה – חוסר מידע לא בהכרח אומר שהתוצאה תהיה יותר גרועה אבל בוא ולא נהיה תמימים – במחקרים על השקעה במדדים הרחבים חסר הרבה יותר מידע מאשר על חברות פרטניות בשוק האמריקאי).

      3. כל המחקרים על השקעה במדד הרחב מתעלמים ממיסוי דיבידנדים במקור וישנם המון מחקרים מתקופות שונות שמראות שהדיבידנדים ייצרו לפחות 50% מהתשואה הכוללת של מדד המניות האמריקאי – אם נתחשב בהפסד ריבית דריבית ובחוסר היכולת לרכוש מניות במחירי רצפה אחרי קבלת דיבידנד במהלך משברים אז הנזק למשקיע בשל מיסוי דיבידנדים במקור מול תוצאות המחקר הוא לכל הפחות 12.5% מהרווחים וככל הנראה יותר מ-15% (במקרה הטוב השקעה במדד ה-SP500 שהניבה במחקרים 9.53% תשואה שנתית הופכת להיות 8.33% תשואה שנתית).
      כשאנשים מחליטים להקשיב לי ולחקור באופן עצמאי על מניות דיבידנד הם מתחשבים במיסוי במקור במהלך המחקר שלהם כך שהנתון הזה כבר משוקלל בפנים לפני שהם רוכשים את המניה הראשונה.

      4. דרך העקיבה של המוצרים – בנכסים פיזיים יש לך עלות נוספת בנוסף לדמי הניהול ובמוצרים מחקים יש לך “הימור” שתקבל את תשואת השוק אבל לא התחייבות לכך (אם תרצה ואם לא מחיר חוזה עתידי לא יכול לגלם בתוכו ערך של דיבידנד שלא הוכרז עדיין וחוזים עתידיים סובלים מקונטנגו).

      לגבי הפתרונות שהצגת:
      רכישת מדדים בינלאומיים לא מונעת ממך לרכוש חברות זבל -היא דווקא מביאה לך חברות זבל נוספות ממדינות נוספות שלא היו לך קודם.
      במילים אחרות היא מגדילה את הבעיה הראשונה ולא פוטרת אותה.

      2. ממתי חותמת גומי של בעלי שליטה זה משהו חיובי ו/או שלילי?
      איך העובדה שהקרנות הפיזיות הן חותמת גומי משנה במאומה את הסיכון שלנו?

      השקעת DGI מכריחה את המשקיע ללמוד ולחקור לפני שהוא מתחיל להשקיע בשוק ההון.
      אתה יכול לראות זאת כחסרון אבל אני רואה זאת כיתרון.
      המשקיע הפשוט שלא חקר ולא למד ופשוט קרא בפורום כלשהו “קנה בחצי מהכסף TLT ובחצי השני VT וזהו” ככל הנראה לא פיתח לעצמו את הפסיכולוגיה הנדרשת בשביל לשרוד משברים בשוק ההון וכאשר נגיע למשבר הבא אותו “גיבור” יגלה שהוא לא חקר כלום ושהוא לא מאמין לאף מגיב אנונימי (או לא אנונימי) בפורום/בלוג כלשהו וימשוך את כל כספו תוך קיבוע הפסדים.

      אם נרצה ואם לא זה מה שקורה לרוב המשקיעים בבורסה (ועל בסיס זה ישנה ההצהרה שעדיף להשקיע במדד הרחב ולא לעשות כלום – זה לא אומר שעדיף להשקיע במדד הרחב ואז למכור באמצע משבר כמו שעושה אותו הדיוט שלא חוקר…).

      לגבי שקט נפשי:
      אני לא מסוגל לישון בלילה עם השקעה במדד הרחב כי אני יודע שבמהלך משבר תתעורר לי בעיה למשוך משכורת משוק ההון.
      מצד שני אני מסוגל לישון בלילה בצורה מעולה עם תיק שמורכב מ-100% מניות דיבידנד כי אחרי מחקר מעמיק שביצעתי בעצמי (שדרש להשיג מידע היסטורי ולא לקרוא מחקר של מישהו אחר) הגעתי למסקנה שאם היום יש לי משכורת של X אז בשנה הבאה ישנו סיכוי גדול מאוד שמשכורת שלי תהיה גדולה יותר גם אם אנחנו נהיה באמצע משבר.

      מידע זה לא עוזר לאדם ההדיוט שלא מעוניין לחקור והוא ככל הנראה לא יצליח לעבור שנת לילה שלווה (כמו שאדם שליו לא הצליח לעבור שנת לילה שלווה במהלך ירידה של 10% בשווקים ואז החליט שהוא מוכר את תיק הדיבידנדים שלו ותירץ זאת ע”י מחקר על ETFים שלא קשורים להשקעת DGI למעט המילה המשותפת “דיבידנד”).

      משקיע שביצע מחקר מקדים לפני שהוא קפץ למים (כמוני למשל) יכול להבין אם זו השקעה שמתאימה לו מבחינה פסיכולוגית או לא לפני שהוא שם כסף על השולחן.

      השקעת DGI לא מתאימה לרוב האוכלוסייה ואמרתי זאת הרבה יותר מפעם אחת.
      בשביל שמשקיע ידע אם היא מתאימה לו או לא הוא צריך לבצע מחקר עצמאי מראש!

  7. “פשוט כי אותו כסף יוכל לממן את החופש שלי בעתיד אז למה לבזבז אותו עכשיו?”

    כי חיים פעם אחת והעתיד אינו ידוע. זה למה.

    • האופטימית

      חיים פעם אחת זה נכון. דווקא בגלל זה, אני מנסה לקנות חזרה את הזמן שלי, כי חיים רק פעם אחת ואני לא רוצה להעביר את החיים האלה בישיבה במשרד. להשיג עוד כסף ולעבוד עוד תמיד אפשר, להשיג עוד זמן אי אפשר. כשאני קונה השקעות אני בעצם קונה את הזמן שלי חזרה, גורמת לכסף שלי לעבוד בשבילי ומקטינה עוד יותר את התלות שלי בתלוש משכורת.
      אצלי חופש ועצמאות הם ערכים שנמצאים גבוה מאוד בסדר העדיפויות. הם חשובים לי הרבה יותר מעוד בגד או ארוחה במסעדה. הרבה יותר מרגש אותי לחשוב שהכסף שאני עבדתי להרוויח הולך לעבוד בשבילי במקום ולקנות לי חזרה את הזמן שלי, כי חיים רק פעם אחת בכל זאת =)

    • כמה שאתה צודק שחיים רק פעם אחת.
      מכר קרוב שלי שאל אותי איך אני יכול לממן לעצמי חל”ת בלי משכורת לחודשיים (התאריך כבר ידוע!).

      בתשובה אמרתי לו שאני חי רק פעם אחת ואת הכסף שהוא בזבז על רכב במשך השנה האחרונה אני מנצל בשביל לקנות לעצמי חודשיים של חופש מהעבודה שהוא בעצמו לא אוהב.

      אתה תחליט מה יותר חשוב לך ותתנהג בהתאם אבל אל תתפלא אם לאנשים אחרים שחושבים אחרת יש דברים שלך אין (כמו יכולת לא לעבוד חודשיים – או בכלל).

      • קורא אנונימי

        “אבל אל תתפלא אם לאנשים אחרים שחושבים אחרת יש דברים שלך אין (כמו יכולת לא לעבוד חודשיים – או בכלל).”

        מה שאתה אומר בעצם שאתה מעדיף חודשיים חופש מאשר רכב?

        לך אחורה יותר, למה לקחת חודשיים חופש בכלל ולא לעבוד בעבודה יותר “סימפטית”? לעסוק במה שאתה אוהב?

        • אני עובד בעבודה שאני מאוד אוהב גם ככה אבל תמיד יותר נוח לעשות רק את מה שאתה רוצה בלי שום מחויבות לאף תלוש משכורת.

          אתה באמת מאמין שאם היית מקבל תלוש משכורת:

          * בלי צורך להגיע למקום העבודה הנוכחי שלך באותן השעות
          * בלי צורך לתקשר עם אנשים שאתה לא מחבב במקום העבודה שלך (בטוח יש לפחות אחד שכזה גם אם אתה אוהב את 99% הנותרים)
          * בלי צורך לוותר על לבלות עם המשפחה כמה שעות באמצע היום רק בשביל לסיים משהו שהבוס שלך רוצה

          אז אתה עדיין היית מתנדב:

          * להתחייב להגיע למקום העבודה הספציפי שלך באותה השעה בכל יום
          * להמשיך ולתקשר עם האדם היחיד שאתה לא מסתדר אתו
          * לוותר על בילוי עם המשפחה שלך בשביל לעשות משהו שהבוס שלך רוצה

          בתמורה לכלום?

          אני חושב שאין אדם אחד בכדור הארץ שיתנדב לוותר על בילוי שהוא רוצה עם האנשים הקרובים לו (משפחתו) רק בשביל לעשות משהו שמישהו אחר רוצה בתמורה לכלום (לרוב אפילו בלי הכרת תודה).

          אתה כמובן יכול לחשוב אחרת ולטעון שאתה כזה – זו זכותך.

מה דעתכם? תגיבו כאן

%d בלוגרים אהבו את זה:
Secured By miniOrange