קרן חירום – איך מה למה וכמה?

בטח יצא לכם לשמוע את המושג הזה, קרן חירום בעבר. דיברתי עליו רבות באתר הזה אחר פתאום שמתי לב שאין לי שום פוסט ספיציפי שמדבר על קרן חירום. לכן, החלטתי לתקן את המעוות במהרה ולהוציא פוסט שמדבר על מה זו בדיוק קרן חירום, למה אתם פשוט חייבים אותה ואיפה לשים אותה.

מה זו קרן חירום?

קרן חירום היא שם לכסף שאנחנו שמים בצד למקרי חירום. הכסף נועד להיות ההצלה שלנו ולעזור לנו לישון בשקט באופן שוטף ולדעת שאנחנו מוכנים לכל מקרה שלא יהיה.

קרן החירום צריכה להיות בעלת מספר מרכיבים:

  • כסף נזיל וזמין לשימוש באופן מיידי
  • כסף בסיכון נמוך כך שלא יקרה מצב שבו צריך את הכסף אבל בדיוק הייתה ירידה בשוק ואין לנו את כל הסכום.
  • סכום נכון עבורנו למקרי חירום

באיזה מקרים משתמשים בקרן חירום?

הרעיון של קרן חירום אינו שיהיה לכם כסף לשלם לאירוע ששכחתם ממנו. זה גם לא כדי לממן קייטנה לילדים בקיץ (מה לא ידעתם שהקיץ אמור להגיע השנה?). כל ההוצאות הללו הינן ידועות מראש ואתם יכולים וצריכים להתכונן אליהם מראש.

קרן חירום
מתי אפשר לשבור את כספי קרן החירום?

אז מתי כן משתמשים בקרן חירום? בדיוק כמו בשם, במקרי חירום:

  • מימון ייעוץ משפטי אם תובעים אתכם
  • הוצאות רפואיות גדולות שאינן מכוסות
  • למקרי של פיטורין והכסף של דמי אבטלה אינו מספיק
  • למקרה שאתם פשוט לא יכולים להמשיך לעבוד וחייבים להתפטר. גם לפני שמצאתם עבודה חדשה אחרת חיי הבוס שלכם נמצאים בסכנה מיידית.
  • למקרה של שריפה ואובדן רכוש
  • למקרה של תיקון משהו דחוף – נזקים לבית המגורים , תקלה חמורה ברכב וכדומה

זה הכיוון של המקרים שבהם משתמשים בקרן חירום ועבור אלו היא נועדה. הוצאות פתאומיות ובלתי צפויות. סלחו לי על חוסר האופטימיות כאן, אני יודעת שזה לא הסגנון שלי. אבל הדברים האלו באמת קורים וחשוב שתהיה לנו יכולת להתמודד. ובדיוק בשביל יכולת התמודדות זו נועדה קרן חירום.

למה כל כך חשוב שיהיה לכם קרן חירום?

יצא לי להעביר הרצאה בחברת הייטק בה נאמר לי על ידי הצעירים שזה בזבוז מוחלט לשים כסף בקרן חירום. הם הרי מרוויחים טוב, גם אם יפטרו אותם הם ימצאו עבודה בקלות ומקסימום יקחו הלוואה מה הבעיה?

קרן ביטחון
למה חשוב שיהיה לך קרן חירום?

הבעיה היא, שאנחנו לא תמיד יודעים מה יהיה. בני האדם (וגם אני 🙂 ) הם אופטימיים מטבעם בכל מה שנוגע להערכת סיכונים. כשהמצב טוב, קשה לנו לראות איך יהיה רע. להייטקיסט צעיר קשה לדמיין מצב של מיתון במשק בו הוא יפוטר בזמן שיהיה מיתון ויהיה לו קשה למצוא עבודה חדשה. קשה לו לראות מצב שבו הבנק לא ייתן לו אשראי נורמלי להלוואה כי בכל זאת הוא פוטר. קשה לו לראות מצב שבו רמת החיים הגבוהה שהוא התרגל אליה לא תמשיך להיות כמו שהיא.

הבעיה היא שזה קורה. זה קרה להמון הייטקיסטים כשהתפוצצה בועת ההייטק בשנת 2000. זה קרה להמונים בארה”ב ב-2008 וזה ימשיך לקרות. אתם לא יכולים לדעת מה יקרה, וזה בסדר. אתם אנושיים וזה העולם שאנחנו חיים בו. אתם כן יכולים לדעת, שלא משנה מה יקרה, כסף נזיל וזמין למקרי חירום יהיה מועיל.

קרן חירום היא קריטית לשקט נפשי וכלכלי בעידן שבו כ-80% מהישראלים נמצאים במינוס קבוע. לקחת עוד הלוואה לכל מטרה זה ממש לא דרך להתמודד עם מקרי חירום. זאת דרך מצויינת להגדיל את החובות והסיכוי שנדרדר למצב כלכלי גרוע יותר כי עתה עלינו להחזיר את ההלוואה מדי חודש.

דבר נוסף, חובה שתהיה לך קרן חירום לפני שתתחילו להשקיע. קרן החירום הינה החלק הסולידי ביותר בתיק ההשקעות שלכם ומהווה את הנדבך הבטוח. יש משהו מאוד מרגיע בלדעת שגם אם כל השוק קורס עכשיו, יש לכם עדיין כסף זמין ונזיל בצד שזה לא השפיע עליו. קיומה של קרן חירום גורמת לכך שאנחנו מתחילים להשקיע רק עם כסף שאנחנו יכולים להרשות לעצמינו להפסיד. כך שגם אם במקרה נפסיד אותו, זה לא יהרוס אותנו מבחינה כלכלית.

בסך כמה צריכה להיות קרן החירום?

זאת שאלה השאלות. בהנחה שהבנתם שזה פשוט קריטי שתהיה לכם קרן חירום, השאלה הבאה היא מה גובה הסכום של קרן החירום? אז אכן חשוב להחליט את סכום קרן החירום מראש.

קרן ביטחון
לא הייתם רוצים להיתקע בלי מספיק כסף בקרן החירום שלכם

רוב היועצים הפיננסיים ממליצים על קרן חירום שכוללת הוצאות של 3-6 חודשי מחיה. למשל אם אתם מוציאים 10,000 ₪ בחודש. קרן החירום שלכם צריכה להיות באיזור ה-30,000-60,000 בחודש. כן אני יודעת, זה נשמע המון! וגם תכלס אתם רוצים להשקיע ולא שכל הכסף הזה יהיה רק למקרי חירום.

הגישה שלי היא שזה בסוף תלוי במצב שלכם בחיים. מישהו שחיי עם ההורים כיום יכול להסתפק בקרן חירום קטנה יותר מאשר מישהו עם משכנתא ו-3 ילדים. בסוף, הסכום בקרן החירום שלכם הוא עניין של ניהול סיכונים. אז איך תוכלו לדעת מה מתאים לכם? שאלון סיבולת הסיכון הפיננסית יוכל לעזור לכם להבין את רמת הסיכון ולפיכך את גובה קרן החירום המתאימה לכם. בסופו של דבר, זה צריך להיות סכום למקרי חירום שיעזור לכם להרגיש בנוח ולישון טוב בלילה. זאת המטרה העיקרית של קרן חירום.

יש גישה של דייב רמזי שהוא גורו פיננסי בארה”ב. הגישה שלו אומרת שתתחילו קודם כל בלחסוך 1,000 דולר (בואו נניח 5,000 שקל לצורך העניין). קודם תשימו מעט כסף למקרי חירום ולאט לאט תגדילו תוך כדי שאתם משקיעים ומתייעלים בהוצאות. כשעושים את הדברים בצורה הזאת, קרן החירום הופכת באמת להיות פלח ההשקעות הסולידי בתיק ההשקעות שלכם.

איפה לשים קרן חירום?

הבעיה העיקרית עם קרן חירום, שמדובר בסכומים לא קטנים וצריך לשים אותם איפשהו. אחרי שהגדרתם לעצמכם כמה אתם רוצים לשים בצד עבור קרן החירום שלכם, השלב הבא להגדיר איפה שמים את הכסף.

זכרו שהמטרה של הכסף של קרן חירום הוא לא להרוויח את הריבית הגבוהה ביותר. המטרה של קרן חירום היא לספק מענה מיידי כשצריך אותה. לתת לכם שקט נפשי לדעת שיש לכם כסף לכל מקרה שלא יהיה ולעזור לכם להתמודד עם מהמורות החיים בקלות.

קרן חירום
איפה אפשר לשים את כספי קרן החירום שלנו?

אז איפה לשים את הכסף של קרן החירום?

פק”מ בבנק

האופציה הכי ברורה. פיקדון בנקאי נזיל ובטוח. לא תרוויחו שם הרבה אבל אולי זה יעלה טיפה כשהריבית תעלה בקרוב. ניתן גם לשים בחיסכון כלשהו צמוד מדד כך שלפחות לא נאבד ערך עקב האינפלציה.

  • יתרונות – בטוח, נזיל באופן מיידי ובעל סיכון נמוך.
  • חסרונות – ריבית ממש אבל ממש אפסית.

חשבון הפוך בבנק איגוד

במשך זמן רב השתמשתי באופציה הזו לקרן החירום שלי. ריבית על הפלוס סיפקה לי אינטרס מאוד ברור להשאיר את הכסף לקרן חירום. חשבון הפוך של בנק איגוד הוא היחיד שמאפשר כיום ריבית על הפלוס. מדובר על 3% ריבית על הפלוס עד גובה המשכורת למביאי משכורת של 7,000 ₪ ומעלה (9,000 ₪ לזוג).

  • יתרונות – בטוח, נזיל באופן מיידי ובעל סיכון נמוך וגם ריבית ממש סבירה.
  • חסרונות – הריבית לא תכסה את כל הסכום של קרן החירום. מעבר לכך הכסף יושב בעובר ושב ומפתה מדי להשתמש בו בשוטף. גם הדרך בה בנק איגוד נותן את ה”פטור” מעמלות שלו מאוד מעצבנת.

קרן כספית

קרן כספית היא קרן נאמנות שמשקיעה את כספיה באפיקים סולידיים לטווח קצר. הרעיון הוא שהכסף יהיה מושקע באפיק סופר סולידי אבל ירוויח קצת יותר מכלום (אבל ממש קצת).

  • יתרונות – בטוח, נזיל באופן מיידי ויכול להיות שיניב כמה שקלים יותר מפק”מ
  • חסרונות – דמי הניהול של הקרן כספית יכולים לגרום לכך שלא תרוויחו בכלל ויש גם אפשרות שתפסידו חלק קטן מהכסף.

במחבוא / כספת בבית

אם אתם בקטע של תרחישי אימים ולא סומכים על הבנקים, כסף / זהב מוחבא יכולים להתאים לכם. בן הזוג שלי סיפר שלי שסבא שלו זכרונו לברכה היה מחביא שטרות כסף בתוך הספרים. כשהוא נפטר ופינו את הדירה שלו הם ארזו את הספרים ומתוכם יצאו כמויות של לירות ישראליות.

  • יתרונות – זמין מאוד ונתון לחלוטין לשליטתך
  • חסרונות – גניבות, זמינות גבוהה מדי שקל להשתמש באופן שוטף וגם אפשר בטעות לשכוח מזה.

חלוקת קרן חירום

ניתן לחלק את קרן החירום שלפחות חלק מהכסף יעשה עם עצמו משהו מעבר לשבת לחכות למקרי חירום. חלק בפק”מ נזיל וחלק בפיקדון קצת פחות נזיל אך עם ריבית סבירה יותר ונקודות יציאה רחוקות יותר. או אולי שחלק אחר יהיה בקרן כספית או במחבוא בבית או כל דבר שמתאים לכם.

  • יתרונות – חלק מהכסף יכול להרוויח ריבית קצת מעל לאפסית
  • חסרונות – לא תמיד תהיה נזילות מיידית לכל הסכום.

האם כדאי לחסוך לקרן חירום אם אני בחובות?

הרבה פעמים כשאני מדברת על הנושא שואלים אותי האם כדאי לחסוך לקרן חירום אם נמצאים בחובות. יש כמה גישות לנושא.

כספי חירום
אם אין לנו כסף, האם עדיין לחסוך לקרן חירום?

אם נמצאים בחובות על הכסף שלא משלמים ושמים במקום בקרן חירום, משלמים ריבית. זאת לא התנהלות כלכלית חכמה במיוחד. ולכן עדיף להיפטר מכל החובות לפני כן. לכן הגישה ההגיונית היא לא לחסוך בכלל לקרן חירום עד שמסיימים עם החובות. לאחר סיום החובות הכספים שהלכו לתשלום החובות, ילכו להגדלת קרן החירום.

מה שכן, אפשר לנסות לעשות גם וגם. להתחיל עם קרן חירום ממש קטנה או הוראת קבע לפק”מ בסכום נמוך רק כדי להתרגל לכך שיש לנו כסף למקרי חירום. בעיני, יש חשיבות גדולה ליצירת הרגלים בדרך אל היעד. אם נתחיל בהרגל של לשים אפילו קצת בצד לקרן חירום יהיה לנו קל יותר להמשיך. להגדיל יותר ויותר את התשלום על ההלוואות עד שמסיימים אותם ואז משקיעים בלמלא את קרן החירום. לאחר שקרן החירום התמלאה, את הכספים שמתפנים ניתן יהיה להשקיע בערוצים מניבים יותר.

מקווה שהצלחתי לשכנע אתכם בחשיבות של קרן החירום ובנחיצות שלה. כי באמת שזה הבסיס של הבסיס של התנהלות כלכלית נכונה. אז מה יש בקרן החירום שלכם?

7 תגובות

  1. מישהו הגב

    תודה על האתר והפוסט! כדאי לסייג את הרעיון של אחסון בבית, יש יותר מדי סיפורים על כספים שאבדו עם המזרנים \ שקיות אשפה.

    הרעיון של להתחיל להשקיע \ להשיב חובות תוך כדי חיסכון נשמע לי מאוד נכון פסיכולוגית, למרות שמבינה פיננסית נומינלית ברור שלסיים עם החוב או לצבור קרן חירום הם דברים דחופים יותר, כי בדרך כלל המחסום הפסיכולוגי לחיסכון הוא המעכב הראשי, ברגע שמתרגלים לצבור סכומים בצד המצב כבר משתפר והעניינים יפתרו.

    • האופטימית הגב

      תודה רבה מישהו 🙂
      ואכן סיפרתי מקרה של סבא של בן זוגי שמצאו אצלו כמויות של לירות מוחבאות בספרים ושכחו מהם. היום זה לא שווה כלום. זה לא המומלץ, לא חסר גניבות, שריפות וכדומה, אבל זו עדיין אופציה.

      ואכן, זה יותר מבחינה פסיכולוגית, לסגל הרגל של חיסכון כדרך קבע זה בהחלט רעיון טוב.

  2. ענבר הגב

    היי תודה לך על האתר ועל כל המאמרים המחכימים. כתבתי לך מייל בפרטי ב”צור קשר” אם תוכלי אני אשמח אם תקראי.

    תודה לך על המאמר החשוב – קרן לשעת חירום היא אכן מאוד חשובה ותודה שהבאת זאת לידיעתי ולידיעת הציבור שעוקב אחרייך =]

    רציתי לשאול – אני לקוחה בבנק דיי ידוע (מהגדולים בארץ) לא יודעת אם מותר להגיד שם. עכשיו צפיתי באתר שלהם ולא ראיתי תכנית חיסכון שצמודה למדד. אם יש אז למיטב ידיעתי זה עם תחנות יציאה מאוד רחוקות. לפי מאמרך הבנתי כי חשוב מאוד שהקרן לשעת חירום תהייה נזילה. אז הכוונה שניתן למשכה בכל עת ולכן לא לבחור בתכנית חיסכון עם תחנות יציאה מוגדרות מראש? יש תכנית כזאת באתר של הבנק שלי, זה נקרא תכנית פר”י וניתן למשוך את הכסף בכל עת משם, הבעיה שזה לא צמוד למדד. זה חשוב? ויש תכנית חיסכון נוספת עם מלא מילים שאני לא מבינה – שבחצי השנה הראשונה זה ריבית שקלית קבועה.. (מה זה?) ואז הם רושמים – ריבית בחישוב ריבית דריבית חצי שנתית שתצורף )נטו( לקרן הפיקדון – שוב, מה זה? חח זה גי’בריש מבחינתי
    ואז הם כותבים – בחצי השנה השנייה – ריבית משתנה הנגזרת מריבית בנק ישראל בתוספת מרווח הנקבע במועד … what? 🙁
    ההצטרפות לפיקדון. וזה כמובן תכנית עם תחנות יציאה מוגדרות מראש, כלומר לא ניתן למשוך בכל עת ואם כן מעוניינים למשוך נדמה לי זה גורר קנס או משהו כזה.. זה בדכ ככה לא?
    אני מאוד מבולבלת ואשמח אם תעזרי לי.
    שוב תודה רבה לך על הכל! יש לך מפעל חיים חשוב ביותר! המשכי לעזור כך לכלל הציבור תודהה!

    • האופטימית הגב

      היי ענבר

      נראה שבהחלט חסרים לך קצת מושגי בסיס בהבנה כלכלית.
      ממליצה לך לקרוא קצת כאן אולי זה יעשה לך יותר סדר.

      החשיבות בקרן חירום היא אכן הזמינות ולכן פחות חשוב הצמדה למדד או ריבית. שניהם גם ככה לא יניבו יותר מדי בזמן הקרוב.
      ריבית שקלית קבועה, זה ריבית שלא משתנה (בניגוד לפריים למשל) בשקלים
      חישוב ריבית דריבית זה לטובתך, מוזמנת לקרוא על זה כאן וזה גם די הסטנדרט לחישוב חסכונות והלוואות.

      משיכה לפני הזמן לא תמיד תגרור קנס, לרוב אובדן הריבית שהיית מרוויחה. אבל באמת שזה כל כך שונה בכל תוכנית שאת חייבת לברר את זה עם הבנקאי אצלך.

      מקווה שעזרתי.

  3. ענבר הגב

    תודה רבה לך!

  4. ביולוג ירושלמי הגב

    בקרן החירום שלי יש:

    1. כסף מזומן “אמיתי” בצד – כל מטבע של 10 ש”ח (אבל כל מטבע! אני לעולם לא משתמש בו) שנמצא ברשותי ומתבל כעודף מקניה פיזית, מועבר אחר כבוד מהארנק לקופת חיסכון (אמיתית, פיזית) שנמצאת במקום מסתור בדירה שלי.
    אם מישהו מתעניין, זה בצד הרטוב של האסלה.
    10 ש”ח ועוד 10 ש”ח ועוד 10 ש”ח… וכך מצטברים להם כמה אלפי שקלים לאורך תקופה, בלי להרגיש בכלל…
    את הכסף הזה פעם בכמה זמן אני פורט לשטרות של 200 ש”ח ומשלם בו “פינוקים” לעצמי (למשל ביזבוזים בחופשה נדירה לחו”ל). ועדיין נשאר שם לא מעט כסף פיזי.

    2. פקדון פר”י בחשבון הבנק שלי – כל חודש מפקיד 250 ש”ח לפר”י באופן קבוע (הוראת קבע).
    הכסף בפר”י הוא Buffer, כלומר מאזן לכל מיני חסרים, ומקרים של כמעט היכנסות ליתרת חובה בעו”ש או הצטרכות מיידית להשתמשות בכסף (נניח הפקדה לקרן פנסיה באופן עצמאי או קופת גמל להשקעה וכו’ לקראת סוף שנה קלנדרית).
    זה מעולה שיש אותו.
    גם שם יש כמה אלפים מהצד הלא רטוב של אתר האינטרנט של הבנק.

    3. פקדון “אמיתי” בחשבון הבנק שלי – כל חודש מפקיד 250 ש”ח לפקדון צמוד מדד באופן קבוע (הוראת קבע).
    זו קרן החירום ה”אמיתית” שלי, עם טווח תגובה של חודש.
    לי זה מספיק טוב, גם במקרה של פיטורים.
    אני נוהג לוודא שיש בה לפחות 3-4 חודשי הוצאה ממוצעת נטו (שכירות+חשבונות+כרטיס אשראי+הוצאה ממוצעת במזומן מהכספומט).

    תודה על המאמר המקיף 🙂
    היה חסר לי הערת אגב על הפסד תשואה אלטרנטיבית לכספים שאינם מושקעים. זה לא רלוונטי לקרן חירום בהגדרה שלה כקרן לשעת חירום, אבל כן חשוב שידעו את זה ויבדילו בין 3 חודשי הוצאה נטו לבין 6 חודשי הוצאה נטו ולמה אנשים לא “מבטחים” את עצמם מפני קטסטרופת חירום של שנה נניח… כלומר, מה הרציונל.

השארת תגובה