המס הורוד – למה להיות אישה עולה יותר?

בעקבות יום האישה שהיה בשבוע שעבר, רציתי להעלות למודעות נושא שמכעיס אותי במיוחד. תופעה מרגיזה שנקראת המס הורוד. שמתם לב אי פעם שכנשים אנחנו משלמות יותר על מוצרים שונים? איכשהו, תמיד יותר יקר לייצר את הגרסה הנשית מאשר הגרסה הגברית. לכן, יצאתי חמושה בחברה טובה ובלוגרית לאחריות תאגידית לחקור את התופעה ולמצוא דוגמאות לכך בעצמינו. הכתבה הזו בעצם מתחלקת לשניים כאשר אני מתמקדת בצד הצרכני והכלכלי של המס הורוד בעוד ליאור מתמקדת בנושא אחריות תאגידית.

http://https://youtu.be/ObgZUWPrEuY

 

מה זה המס הורוד?

המס הורוד הינו השם לתופעה מרגיזה שבה מוצרי נשים עולים באופן עקבי יותר מאלו של גברים. כולם יודעים שבגדי נשים, בשמי נשים, תספורות נשים, נעלי נשים וכדומה כולם עולים בממוצע יותר ממוצרים מקבילים לגברים. במקרים האלו, תמיד ניתן להתווכח שמדובר על מוצר שונה, לא בדיוק אותו הדבר ולכן התמחור שונה. למרות שלא ברור לי איך תמיד יוצא שתמחור הנשים גבוה יותר ועולה יותר (במיוחד בהתחשב בכך שבבגדי נשים יש משמעותית פחות בד). הכתבה הזאת לא תתמקד במוצרים אלו, אלא במוצרים שהם זהים לחלוטין למעט הצבע הורוד/כחול כאשר הורוד עולה יותר. במוצרים שאין שום סיבה שיהיה הבדל בין גברים לנשים, כי המוצר זהה אך רק הצבע / המיתוג שונה. כי בסוף, אנו הנשים נמצאות בסכנה כלכלית מאוד גבוהה וכל דבר שאנחנו יכולות לעשות כדי למתן זאת מבורך.

הבעיה הכי גדולה בעיני לגבי המס הורוד היא חוסר המודעות שלנו הנשים. חברות מנצלות את העובדה שאנחנו ניכנס ונקנה מוצרים שכביכול מותאמים לנו ללא בדיקה של המוצרים הגבריים המקבילים. כשמסתכלים על מדפים מסויימים בחנויות ניתן בקלות לראות למה קשה לנו לעשות השוואת מחירים. ישנה הפרדה גמורה בין מוצרי גברים לנשים, לרוב בצדדים שונים של החנות. אנחנו כבני אדם נלך לצד שרלוונטי לנו. בדיוק כמו שגבר ילך לצד שמיועד לגברים ולא ישווה מחירים מול המוצרים ה"נשיים" גם אנחנו הנשים לא עושות זאת. ואיזה סיבה יש לנו לעשות זאת? למה שנדמיין שהמוצר הזהה שלנו יהיה יקר יותר ממוצר מקביל גברי? איזה סיבה בעולם יש לזה?

לאיזה צד תלכו באופן אוטומטי?

ממה נובע המס הורוד?

 

בגדול, אני מתאפקת להגיד שהמס הורוד נובע מזלזול בוטה במין הנשי. ממחקר שעשיתי התשובות של המותגים שמבצעים את אפליית המס הורוד מרגיזות לא פחות. כי מדובר במיתוג שונה (כי חצי מהאוכלוסייה זה הסטנדרט, החצי השני זה מיעוט שונה). כי עולה לנו יותר לייצר בצבע ורוד (לא ברור למה, אבל ניחא). כי נשים מוכנות להוציא יותר כסף (אולי תנסו להעלות את המחיר מדי פעם לגברים ותראו מה קורה?). עולה לנו יותר לייצר מוצר שונה (מי ביקש מכם בכלל מוצרים זהים רק בצבע אחר?). התירוצים האלו ועוד שלל תירוצים שבגדול אומרים, וואלה נשים הן לא העם הכי חכם בעולם, אז בואו ננצל את זה ונמכור להן מוצר זהה במחיר גבוה יותר. באמת, אני ממש אשמח לשמוע על מוצרים זהים לחלוטין שיקרים יותר לגברים מאשר לנשים באופן עקבי. כי באמת שלא מצאתי.

כאשר מותגים מנסים באמת לעשות מוצר שונה לנשים, לרוב הם מפספסים ובענק. אולי בגלל חוסר הגיוון בנשים בהנהלה שיעצרו אותם מלעשות שטויות או בגלל שהם בטוחים שהם יודעים מה נשים רוצות בלי לטרוח לשאול אותן. ברוב המקרים, יוצא להם מוצר שנראה שכל מטרתו זה לשמר סטריאוטיפים מגדריים ולעשות כסף על גבן של הנשים (כי תמיד המוצר יקר יותר מהמקבילה הגברית). כמו במקרה המביך של עטים לנשים. או כמו למשל ספריי למנוע ריחות לא נעימים בשירותים שפנה בפרסום לנשים. כי הרי כשגבר משאיר מאחוריו ניחוחות טרור ביולוגי באסלה, זה לגיטימי לגמרי אבל לנשים זאת פעולה לא טבעית ואף אסורה שעלינו להסתיר. בנוסף לדוריטוס לנשים בלבד שלא משאיר סימנים, לא עושה רעש ומגיע באריזות קטנות. כדי שחלילה לא ידעו שנשים אוכלות ג'אנק או עושות רעש כשהן אוכלות ובכלל עדיף מנות קטנות כדי שלא להרוס לנו את הדיאטה. אפילו מונופול שמיועד לבנות עולה יותר מהמונופול הרגיל ובמקום ללמד בנות לקנות נכסים הוא מלמד אותן לעשות שופינג!!!

מונופול לבנות, שילמדו שהן צריכות לעשות שופינג ולא חלילה להבין בכסף להתעשר או לקנות נכסים

דוגמאות למס הורוד

כאשר הסתובבתי בקניון לצורך המחקר, ידיד שלי מתקשר אלי ושואל איפה אני. כשאמרתי לו שאני בקניון, הוא ענה בתדהמה מי את ומה עשית לאופטימית שאני מכיר. בגדול, אני שונאת להסתובב בקניונים ומשתדלת להימנע מכך. אך לצורך התחקיר, התגברתי על הסלידה שלי מהרעש, הבלאגן והמחירים הגבוהים שמעודדים תרבות צרכנית עיוורת ו"ביליתי" בקניון. אך הניסיון שלי לא היה לשווא ומצאנו מגוון דוגמאות להבדלי מחיר במקומות שפשוט אין הבדל במוצר למעט הצבע הורוד.

יש בכתבות אחרות שעשו לא מעט דוגמאות נוספות למחקר האנושי המזעזע הזה. כמו למשל כאן או כאן. כמובן שראינו אינספור דוגמאות למוצרי ביגוד, הנעלה בשמים וכדומה לנשים וגברים שבהם המקבילה הנשית איכשהו הייתה יקרה יותר. אך מכיוון שמדובר במוצרים שאינם לחלוטין זהים, העדפתי להימנע מלהציג אותם כאן. אבל זה ממש לא אומר שהתופעה הזאת לא קיימת.

 

המס הורוד אצל ילדות

האמת היא שהמס הורוד מתחיל בגילאים צעירים מאוד. כאשר דיברתי עם חברה טובה שלי על הכתבה היא לא ידעה מה זה המס הורוד. אבל בתור אמא לבת ובן היא הכירה מקרוב את התופעה. היא שמה לב בעצמה שדברים שכביכול מיועדים לבת שלה, יקרים יותר מאלו של הבן שלה. גם כשההבדל היחיד בצעצוע הוא הצבע. מבחינתה זה גם היה דבילי לקנות משהו שמיועד לבת הגדולה שלה במיוחד, כי הוא לא תוכל להעביר אותו הלאה לבן שלה בעתיד. בכל מקרה, אם יש לכם בנות, דעו שרוב הסיכויים שאתם משלמים יותר על הצעצועים שלהן. 

לכן התגברתי על הדחייה העמוקה שלי מהמגדריות המטורפת שיש בחנויות לילדים ושמתי פעמיי לחנויות צעצועים. אחרי שהתגברתי על הבחילה של לראות מזוודת צעצועים לבנים שכוללת ציוד של רופא ומזוודה זהה לבנות שכוללת איפור ופן התחלתי לחפש גם הבדלי מחירים. המשימה כאן לא פשוטה כלל, כי לרוב מוצרי בנים ובנות נמצאים בצדדים שונים לחלוטין של החנות ולמצוא מוצרים זהים זה לא תמיד פשוט. אך עדיין, קצת נחישות ואופטימיות (או חוסר אופטימיות במקרה הזה) ומוצאים לא מעט תוצאות.

 

המס הורוד במוצרי שירות

 

ניסיתי לחשוב על דוגמא של שירותים שאנחנו צורכים שזהים לגברים ולנשים אך עולים לנשים יותר. ניתן לראות זאת בקלות בכל מספרה שבה תספורת לנשים עולה יותר. בלי להתחשב מה התספורת בכלל. לשם כך גייסתי את בן זוגי האהוב שהינו בעל שיער ארוך (אפילו יותר משלי! 🙁 ) ועשינו סבב מספרות. מסיבות משפטיות אני נמנעת מלפרסם את הצילום וההקלטה של הסרטונים אך הינכם מוזמנים לעשות סקר מקביל ולבדוק אותי. בכלל הייתי שמחה גם לראות בדיקה של אישה עם שיער קצוץ וגבר שיער קצוץ שמבקשים את אותה התספורת.

בגדול, הסתובבנו במספרות בנפרד וביקשנו מהן את אותו הדבר. לגזור קצת קצוות בשיער ולעשות צבע. פעולה שצריכה להיות זהה לגברים ונשים בעלי אורך שיער דומה. במקרה הזה, השיער שלו קצת יותר ארוך והרבה יותר מלא משלי. אך כרגיל להיות אישה זה פשוט יקר יותר. איכשהו, כשגבר עם שיער ארוך מבקש לעשות קצוות או לצבוע שיער שלא יהיו לו שערות לבנות זה זול יותר מאשר פעולה מקבילה לאישה עם שיער קצר יותר! האמת, החלק שבאמת העליב אותי בסיפור הזה, הייתה הקלות שבה הספרים האמינו לכך שאני לא ג'ינג'ית טבעית והשיער צבוע 🙄

ולכל אלו שטוענים שהשיער של נשים חשוב להן יותר ולכן הגיוני שהמחיר יהיה יקר יותר. אני מזמינה אתכם להסתכל במראה ולראות את המפרצים שמתפתחים אצלכם. או להגיד לגבר באיזור גיל 30 שהשיער שלו נהיה דליל ולצפות באימה מציפה את פניו. אחר כך בואו נקיים את הדיון הזה מחדש 😛

 

הפתרון למס הורוד

יש מספר פתרונות בעיני לתופעה הבזויה של המס הורוד.

 

מודעות וצרכנות נבונה

התשובה כפי שניתן לראות בעיני היא בעיקר בצרכנות נבונה מצדנו הנשים. אין שום סיבה בעולם שנסכים לקנות לעצמינו או לבנות שלנו מוצרים יקרים יותר רק בגלל שהם בצבע הורוד. זה נכון שכשנשים יש לנו יותר מדי משימות גם ככה ולהוסיף להילחם בעוולות מגדריות ולכתת את רגלינו לצד של הגברים כדי להשוות מחירים זה פשוט עוד משימה בעומס הבלתי נגמר שהוא חיינו. אך איזה ברירה יש לנו? האם אנחנו רוצות להסכים לאפליה הדוחה הזאת? האם אנחנו מוכנות לשתף איתה פעולה מרצון?

 

לעודד אחריות תאגידית

חשוב לי לציין שחקיקת חוקים פשוט אינה התשובה. מעבר לעובדה שהאכיפה היא בעייתית, זה רק יגרום לחברות להיות יצירתיות יותר בשיווק ולשנות משהו קטנטן נוסף למעט הצבע כדי שיוכלו לגבות יותר מנשים. זה בזבוז משאבים מוחלט של המחוקק והמדינה ויכול לגרום לתוצאה גרועה יותר. התשובה העיקרית היא פשוט שאנחנו נעשה חרם צרכני ולא נשתף פעולה עם המס הורוד. ברגע שנפגע לחברות הללו בכיס, הן ישנו את דרכן אוטומטית. לא נקנה לא עבורנו, לא עבור ילדינו ולא עבור בני הזוג מוצרים של חברות שעושות אפליה בתמחור בצורת המס הורוד.

הדרך הנוספת שניתן להתמודד עם כך (ועל כך ליאור מרחיבה בפוסט שלה) הוא על ידי לקיחת אחריות תאגידית. אנחנו צריכות וצריכים לגרום לתאגידים להתבייש בכך שהם עושים זאת. לעשות שיימינג לחברות שעושות זאת ולגרום להן להבין שאנחנו לא נשתף פעולה עם אפלייה כנגד חצי מהאוכלוסיה. ברגע שחברות יבינו שזה חשוב לנו, הן כבר יתאימו את עצמן. בדיוק כמו שחברות יודעות לזהות טרנדים ולהוציא יותר מוצרי בריאות, מוצרים לטבעונים או מוצרים מועשרים בחלבון שפתאום ניתן למצוא בכל פינה. כך הן גם יוכלו לצאת בקמפיינים של מחירים זהים למוצרים זהים לגברים ונשים. להראות לנו שהם לא כאלה, כדי לזכות בתשומת לב שלנו ובכסף שלנו. אני בהחלט אעדיף מוצרים של חברה שמצהירה שהיא עושה בדק בית ואין אצלה מס ורוד מאשר חברה שלא.

 

להיות שותפות לקבלת החלטות ועיצוב מוצרים

הדבר האחרון שלדעתי ניתן לעשות וגם זה לצערי תלוי בנו הנשים הוא להיכנס יותר לארגונים הללו. להיכנס להנהלה, לעיצוב מוצרים ולשיווק שלהם ולהיות בין מקבלי ההחלטות. כך, כאשר יחליטו להוציא מוצר לנשים הוא באמת יענה על צורך קיים ולא יחזק סטריאוטיפים מגדריים וסקסיזם. כך למשל חברה שתתחיל לשווק ולייצר אפודי מגן מותאמים לנשים (כי בניגוד לגברים יש שתי בליטות בחזה שהאפודי מגן לא בנויים עבורם) תוכל לעשות קופה ובנוסף לחזק ולשפר את עבודתן של נשים בתפקידי לוחמה והצלה. או חברה שתייצר כלי עבודה שמותאמים לנשים. לא ורודים ויקרים יותר אלא בעלי משקל קל יותר לנשיאה ותפעול ומותאמים לכף יד קטנה יותר. כך חברה לייצור כלי עבודה תוכל להרוויח שוק ענק חדש ולקדם עצמאות ומסוגלות בקרב נשים.

יש הרבה דרכים והרבה צורך למוצרים שמותאמים באמת לנשים כפי שניתן לראות בכתבה הזו. אך צריך שנשים יהיו מעורבות בתהליך הייצור הזה ויהיו חלק מהשיח, העיצוב, השיווק וקבלת ההחלטות. כי כל עוד גברים ממשיכים לעצב ולשווק עבורנו הנשים מוצרים, הם פשוט יוצאים מגוחכים, לא נחוצים ובעיקר מזלזלים ויקרים יותר.

 

אז בואו ניקח יוזמה ומ-2019 והלאה נגיד שלום לתופעה הבזויה של המס הורוד.

• נתחיל לעשות השוואת מחירים כדי שנפסיק לקנות מוצרים זהים במחיר יקר יותר
• נעשה שיימינג לחברות שעושות אפליית תמחור בין גברים לנשים ונעודד חברות שלא עושות זאת
• נעודד מעורבות של נשים בעיצוב ושיווק מוצרים שבאמת עונים על צורך קיים ונחוץ

 

מאחלת ליום שבו לא יהיה צריך יום האישה ויום הגבר כדי להעלות למודעות נושאים של אפליה מגדרית אלא כדי לחגוג את ההבדלים בינינו.