6 המלצות נפוצות של יועצים פיננסיים ופנסיוניים שלא כדאי לכם ליישם

השבוע אני שמחה לארח בבלוג פוסט אורח של ידידי רונן מרגוליס. רונן הוא אחד המומחים הגדולים בארץ בתחום של פיננסים, השקעות וחסכונות, בדגש על השקעות פאסיביות, וזה למרות שהוא אף פעם לא למד כלכלה (הוא בכלל מהנדס תוכנה ומומחה לניתוחים סטטיסטיים). הידע וההבנה העמוקה של רונן בנתונים ההיסטוריים בשוק ההון, ובניואנסים שונים של מוצרי השקעה וחיסכון לפרישה היא ממש ייחודית, והוא לקח על עצמו כשליחות להנגיש את הנתונים הללו לציבור בארץ בצורה פשוטה וברורה, כך שיוכלו לקבל אחריות על עתידם הכלכלי מבלי להסתמך על יועצים כאלה ואחרים. אז לכל מי שיצא לשבת לדבר עם יועץ פנסיוני / יועץ פיננסי לאחרונה, הפוסט הזה בשבילכם.

השנה ייסד רונן את Simplifynance, ובנה את קורס החירות הפיננסית, שמוצע בהנחה של 25% לגולשי האופטימית עם הקשת הקוד Haoptimit.

מדובר בקורס שאין שני לו בארץ, אשר מלמד בזמן קצר (10 שעות בסה"כ) את כל מה שחשוב לדעת לגבי השקעות וחשבונות חיסכון (פנסיה, גמל והשתלמות), עם כל הידע הפרקטי הדרוש, ועוזר גם לקבל החלטה מושכלת ומבוססת על נתונים ארוכי טווח בנוגע לרכישת דירה. אני בעצמי אשתתף במחזור הקרוב של הקורס בחודש פברואר, אז כל מי שרוצה לפגוש אותי פנים מול פנים – זו אחלה הזדמנות .

* הבהרה חשובה לפני שמתחילים. חשוב לי להגיד שממש לא כל היועצים כאלה. יש יועצים שנותנים עצות מעולות ומבינים ומייעצים ללקוחות שלהם ברוח הגישה שמוזכרת כאן. המטרה היא שתבינו את המשמעות של העצות שאתם מקבלים ולא שתניחו שיועצים פיננסיים או פנסיוניים הם נגדכם. קריאה נעימה 🙂 

6 המלצות נפוצות של יועצים פנסיוניים ופיננסיים שלא כדאי לכם ליישם

מאת: רונן מרגוליס, Simplifynance

[האמור בפוסט אינו מהווה ייעוץ השקעות, תחליף לייעוץ פנסיוני או המלצה לביצוע פעולה בני"ע].

לאחר ששוחחתי עם יועצים פנסיוניים ויועצי השקעות רבים, נוכחתי לדעת שלרבים מהם חסר ידע בסיסי בכל הנוגע להשקעות, והם לא מכירים מספיק לעומק את:

  • אפיקי ההשקעה השונים
  • התשואות ההיסטוריות שלהם
  • התנודתיות הצפויה (המלמדת על סיכון)
  • המתאם בין סיכון לבין תשואה.

אם תגיעו ליועץ השקעות – אחת השאלות הראשונות שתישאלו תהיה משהו בסגנון של "מה מידת הסיכון שתרצה בין 1 ל-10?" עכשיו, בינינו – איזו מן שאלה סתומה זאת? מה התשובה שאנחנו בכלל אמורים לענות? 2? 5? 8?

כל מה שלא נענה יהיה סתם שליפה מהמותן. כדי לקבל באמת החלטה מושכלת, חשוב להבין את מהות הסיכונים. לא פחות חשוב, כיצד להתמודד איתם (וכשנדע זאת כבר לא נצטרך יותר את יועץ ההשקעות…). בהתאם לתשובה שניתן (בשליפה מהמותן), מרבית היועצים יספקו לנו המלצות לפי תבנית גנרית שמוכתבת מלמעלה ע"י הגוף הפיננסי בו הם עובדים, תבנית שתהיה רחוקה מאופטימלית עבורנו.

בכל הנוגע ליועצים פנסיוניים – התרשמותי היא שהמצב גרוע אף יותר, והמילים "השקעות" ו"תשואה" אינן חלק מהלקסיקון שלהם. הם משתמשים ב"חיסכון" ו"ריבית" במקום. במה הם כן מבינים טוב? בביטוח. בגלל שהחיסכון הפנסיוני משלב גם חיסכון (או יותר נכון השקעה) לטווח ארוך, וגם כיסוי ביטוחי, צריך לדעת לשלב בין הדברים. השילוב צריך להפיק את המקסימום משניהם, בהתאם לצרכים.

לצערי, חלקים ניכרים מהציבור הרחב בעלי ידע נמוך אף יותר, והם מסתמכים לחלוטין על המלצות היועצים הפיננסיים והפנסיוניים, המלצות שפעמים רבות לא מועילות כלל ואף מזיקות. למזלנו, תחום ההשקעות והפיננסים שנחשב מורכב ומסובך הוא בעצם ממש לא כזה, צריך רק לדעת להוציא את המוץ מן התבן, לנטרל את כל רעשי הרקע, ולהבין את מה שבאמת חשוב מתוך כל הררי המידע. הנגשת הידע הזה לציבור זו הסיבה המרכזית שייסדתי את Simplifynance.

הפוסט הזה יסקור 6 המלצות נפוצות של יועצים פנסיוניים ופיננסיים. במרבית המקרים, מי שיפעל בדיוק הפוך מאותן המלצות ירוויח המון כסף לטווח הארוך. אז יאללה, בואו נתחיל:

יועץ פנסיוני
לפעמים כשלא יודעים משתמשים ביועץ אבל מה אם היועץ לא יודע בעצמו?

עצת יועץ פיננסי / יועץ פנסיוני #1 : פדו את קרן ההשתלמות ופתחו קרן חדשה מדי שנה

קרן השתלמות, כידוע, ניתנת לפדיון בפטור ממס כעבור 6 שנים מיום פתיחתה. לכן, יועצים רבים ממליצים לפתוח קרן השתלמות חדשה אחת לשנה לערך, כיוון שכך כל שנה קרן אחרת תהיה זמינה למשיכה בפטור ממס (החל מ-6 שנים מתחילת ההפקדות לקרן הראשונה שפתחנו, כלומר בשנה השישית, השביעית, וכן הלאה). אם נעשה זאת, לא "ניאלץ להמתין" 6 שנים בין משיכה למשיכה. המלצה זו לוקחת בחשבון הנחה סמויה שהציבור מעדיף להוציא כל שקל שרק יוכל, ורק מחכה לרגע בו "סופסוף" יוכל לקבל לידיו את החיסכון ש"נכפה עליו" להמתין עבורו.

קשה לתאר עד כמה המלצה זו היא גרועה, כיוון שמי שמקשיב לה מפספס את ההטבה המרכזית של קרן ההשתלמות – הפטור ממס רווחי הון! כיוון שכל הרווחים בקרן ההשתלמות פטורים ממס רווחי הון, ההמלצה הטובה ביותר תהיה לדחות כמה שרק אפשר את המשיכה מהקרן. כאשר נזדקק לסכום כסף מסוים, קרן ההשתלמות צריכה להיות המוצא האחרון ממנו נמשוך כספים.

כלומר, למרות שקרן ההשתלמות מקוטלגת כחיסכון לפרק זמן קצר-בינוני, כדי להפיק ממנה את המיטב כדאי לייעד אותה דווקא כחיסכון לטווח ארוך! כאשר נוהגים בצורה כזו, נהנים מאחורי הקלעים גם מעוד יתרון משמעותי: הריבית-דריבית, כיוון שלא רק הרווחים שמופקים מההפקדות לקרן פטורים ממס רווחי הון, אלא גם הרווחים שמייצרים הרווחים הקודמים פטורים ממס.

ההמלצה השנייה הכי חשובה לקרן ההשתלמות, שנכונה כאשר משקיעים לטווח ארוך, היא להשקיע את כל הסכום ב(מדדי) מניות. כיוון שזה האפיק שמניב את התשואה הגבוהה ביותר. בנוסף לכך, לטווח הארוך תנודתיות המניות לא מעניינת. אם נשקיע למשל באג"חים שמניבים תשואה נמוכה, אז הפטור ממס רווחי הון לא יהיה בעל משמעות (מעט רווחים = מעט מס).

אז במקום למשוך את קרן ההשתלמות כל תקופה קצרה, עדיף:

  • לייעד את החיסכון הזה לטווח ארוך
  • להשקיע אותו במדדי מניות
  • ולצבור תשואה גבוהה ופטורה ממס עם ריבית-דריבית.

מה נוכל להפיק מכך? סכום "צנוע" של 8 מיליון שקלים, שעליהם לא נשלם אפילו שקל אחד של מס!

חישוב פשוט, שמסתמך על תקרת ההפקדה השנתית לקרן השתלמות שמקנה פטור ממס רווחי הון, שעומדת על כ-18,000 ₪: הפקדה של הסכום הזה מדי שנה במשך 40 שנה (למשל מגיל 25 עד 65), תשיג את תשואת המניות השנתית הממוצעת בגובה 10% כפי שנמדדה במשך יותר ממאה שנה (לא מאמינים שזו התשואה? אתם מוזמנים לבדוק זאת בעצמכם בתקופות שונות).

אמנם התשואה ההיסטורית אינה מובטחת, וייתכן ונרוויח יותר או פחות מהתשואה הממוצעת, אבל מחקרים הראו שככל שמשך ההשקעה ארוך יותר כך התשואה שמתקבלת קרובה יותר לממוצע הרב-שנתי, כי לטווח הארוך יש התכנסות לממוצע.

בנוסף, לאחר הפרישה אמנם כבר לא נפקיד כספים לקרן ההשתלמות, אבל אם לא נמשוך את הכספים הצבורים הם ימשיכו לייצר תשואה פטורה ממס, בריבית-דריבית. אם נשאיר את הכספים בקרן במשך 20 שנים נוספות אחרי הפרישה (ואני מאחל לכולכם שתמשיכו לחיות גם שנים רבות לאחר מכן), אותם 8 מיליון שקלים יהפכו ל-53 מיליוני שקלים!

אז עכשיו תגידו לי אתם – האם כדאי למשוך את קרן ההשתלמות כל שנה או לייעד אותה לטווח ארוך?

עצת יועץ פיננסי / יועץ פנסיוני 2 : בחרו במסלול שמרני בחיסכון הפנסיוני

החיסכון הפנסיוני נחשב ע"י סוכנים רבים (וגם ע"י חלקים נרחבים בציבור) כחיסכון שצריך להיות סולידי, כדי להבטיח קצבה ראויה בהגעתנו לגיל הפרישה. אם חלק ניכר מהחיסכון הפנסיוני יאבד מערכו בגלל השקעה באפיקים מסוכנים, הקצבה עשויה להיפגע באופן משמעותי. גישה זו נכונה באופן כללי, אך יש בה בעיה חמורה הנובעת מחוסר הבנה של מהו "סיכון".

החסכונות הפנסיוניים שלנו מושקעים בעיקר במניות, הנחשבות מסוכנות, ובאג"חים, הנחשבים בטוחים. ככל ששיעור המניות בתיק נמוך יותר לעומת האג"חים, כך הוא נחשב סולידי ושמרני יותר (זה נכון לא רק לחיסכון הפנסיוני, אלא גם לתיק השקעות פרטי).

אבל מה משמעות הסיכון בהשקעה במניות? כידוע, בעולם ההשקעות ישנו מתאם ברור בין סיכון לבין תשואה, וככל שהאפיק תנודתי יותר (כלומר מסוכן יותר) התשואה הצפויה ממנו גבוהה יותר. זה בסה"כ הגיוני כי משקיעים יהיו מוכנים לקחת יותר סיכון (כלומר לסבול יותר תנודתיות) רק עבור תשואה גבוהה יותר, ולהיפך – יהיו מוכנים להתפשר על תשואה נמוכה יותר רק עבור פחות סיכון (כלומר פחות תנודתיות).

העניין הוא שאת הסיכון הנובע מהתנודתיות ניתן לנטרל בקלות – ע"י השקעה לאורך זמן ובפיזור רחב. עד היום, לאחר סטטיסטיקה של יותר ממאה שנה בשוק ההון (לפחות האמריקאי) – מעולם לא קרה מצב בו השקעה במדד המניות לפרק זמן של 15 שנה הניבה תשואה ריאלית שלילית. מעולם.

ברוב המכריע של המקרים גם תקופות קצרות משמעותית של פחות מעשור היו מוצלחות ורווחיות. לכן כל עוד נותרו לכם לפחות 10-15 שנים עד גיל הפרישה, אין באמת שום חשש מהשקעת החיסכון הפנסיוני במניות (כולו או מרביתו).

דווקא בחירה במסלול שמרני יחסית (כמו המסלול ה"כללי" הידוע), היא זאת שצפויה לפגוע משמעותית בקצבה העתידית. במסלול שמרני לא תהיה פגיעה גדולה בחיסכון עצמו (כלומר בקרן), אבל גם במסלול מנייתי "אגרסיבי" לא תהיה פגיעה כזו כאשר משקיעים לטווח ארוך! מצד שני, במסלול שמרני כן תהיה פגיעה אנושה בתשואה. כמה משמעותית? ההבדלים בתשואות לאורך השנים בין תיק שמרני לתיק עם חשיפה משמעותית למניות יכולים להתבטא בפערים של פי 2-3 בגודל החיסכון הפנסיוני!

עצת יועץ פיננסי / יועץ פנסיוני 3 : רק מקצוענים יכולים לנהל את חסכונותינו (ולגבות דמי ניהול)

מרבית היועצים מכוונים את לקוחותיהם למה שקרוי "השקעה מנוהלת". בין אם מדובר בתיק השקעות פרטי מנוהל, ובין אם בקרן ההשתלמות או בחיסכון הפנסיוני. כלומר העברת האחריות על הכספים ל"מקצוענים" שיידעו כיצד לבחור בעצמם השקעות מוצלחות.

כיוון שלאורך זמן השוק תמיד עולה, כמעט כל מנהלי ההשקעות ישיגו תשואה חיובית לאורך זמן (מי יותר ומי פחות), ללא קשר לאיכות הניהול שלהם. כאשר המשקיעים רואים תשואה חיובית הם מרגישים מבסוטים בסה"כ. אבל, מה שמרבית הציבור כמעט אף פעם לא עושה זה להשוות בין ביצועי מנהלי ההשקעות המקצוענים לבין הממוצע המיוצג ע"י מדד מניות בפיזור רחב, כלומר השקעה שמפוזרת על פני מאות ואף אלפי מניות לפי שווי השוק היחסי שלהן.

השקעה שכזו שקולה להשקעה בכלכלה כולה ומייצגת את ממוצע המשק. השקעה במדד היא משהו שכל אחד יכול לעשות בקלות ע"י בחירה במוצר פאסיבי עוקב מדד כמו קרן נאמנות או קרן סל.

השקעה שכזו :

  • מאפשרת דמי ניהול נמוכים יותר
  • מאפשרת הוצאות ניהול נמוכות יותר
  • משיגה תשואות גבוהות יותר לאורך זמן
  • חוסכת במס הנובע ממכירות לעיתים קרובות

השוואות מקיפות וארוכות טווח בין התשואות שהשיגו מנהלי ההשקעות לבין מדדי המניות בוצעו במס' מחקרים אקדמיים. התוצאות הראו כי ניהול אקטיבי מניב תשואות נמוכות יותר לאורך זמן. בנוסף, נמצא כי מנהלי ההשקעות שהיו הכי מוצלחים בתקופה מסוימת שלהם, היו חלשים מאוד בתקופה העוקבת – גם מהמדד וגם מהמתחרים. זה נכון אפילו בתקופות ארוכות כמו עשור שלם של הצלחות, אשר לווה בעשור עוקב של תוצאות גרועות.

לכן, כאשר מנהלי השקעות מציגים תשואה גבוהה מהמתחרים במשך 5 שנים (כמו למשל בגמל-נט), ואף בתקופות ארוכות יותר, ומרשים לעצמם לגבות דמי ניהול גבוהים כי הם כביכול כ"כ מוצלחים, צריך לקחת בעירבון מוגבל את התוצאות הללו. במרבית המקרים מנהלי השקעות מסויימים מצליחים יותר מאחרים בתקופה מסוימת בעיקר מסיבות של מזל ואקראיות, ולאורך זמן הסטטיסטיקה מתיישרת גם אצלם.

אז מה הפתרון? איך נמנעים מתוצאות פחות טובות מהממוצע ומתשלום דמי ניהול גבוהים? הפתרון הוא להחזיר את השליטה לידיים שלנו ולהשקיע לבד, כי זה ממש לא מסובך!

באפיק המנייתי של התיק שלנו כדאי לבחור מדד אחד או שניים בפיזור רחב (פיזור בינלאומי, שכולל מניות מכל הסקטורים והגדלים) ולהשקיע רק בהם לאורך זמן, בלי שינויים בתיק, בלי לנסות לתזמן את השוק, ובלי לחפש הזדמנויות מיוחדות. ניתן לעשות זאת גם בתיק ההשקעות הפרטי שלנו, ובשנים האחרונות גם בקרן ההשתלמות ובחיסכון הפנסיוני, באמצעות מסלול בניהול עצמי (IRA).

יועץ פנסיוני
בדקו את העצות שאתם מקבלים בזכוכית מגדלת, וודאו שהן אכן לטובתכם

עצת יועץ פיננסי / יועץ פנסיוני #4 : השקיעו באמצעות "מכשיר חיסכון" מובנה

בהמשך להמלצות על השקעות מנוהלות, רבים מהיועצים מנסים לשכנע את הציבור לחסוך ולהשקיע במסגרת "מכשיר" כזה או אחר בו הכסף מנוהל ומושקע. כלומר אריזות שונות שאני קורא להן "קופסאות" השקעה. המלצה זו נובעת מתוך הנחה (שגויה) שהציבור אינו מסוגל לחסוך ולהשקיע בכוחות עצמו בתיק השקעות פרטי.

"קופסאות" שכאלה כוללות מוצרים כמו תכנית חיסכון / פוליסת חיסכון בבנק או בחברת ביטוח, קופת גמל להשקעה, וגם הפקדה של כספים נוספים לקרן השתלמות מעבר לתקרה שמזכה בהטבות מס (כי כבר יש "קופסא" קיימת שנקראת קרן השתלמות) – כספים שניתן היה להשקיעם עצמאית ולחסוך את דמי הניהול וגם כל מיני חסרונות נוספים שנסתרים מן העין.

עבור חלקים נרחבים בציבור, הדילמה במה להשקיע פעמים רבות מתמקדת בשאלות הלא נכונות כמו ב"איזה קופסא לבחור" וב"איזה גוף פיננסי כדי לבחור כדי שינהל את הקופסא שלי?" אותם אנשים לא נותנים את הדעת דווקא על השאלות המהותיות באמת:

  • איזה חלק מהתיק יושקע במניות?
  • האם יש בחירה אקטיבית של מניות או השקעה במדדים (ובאילו מדדים)?
  • האם יש פיזור בינלאומי רחב או השקעה רק בשוק הישראלי?

בכל אחת מה"קופסאות" שהזכרתי:

  • ככל הנראה ייבנה תיק לא יעיל
  • שלא מותאם באמת למטרות ההשקעה של המשקיע הספציפי
  • שישיג תשואה נמוכה מהמדדים תוך גביית דמי ניהול מיותרים

אפשר לוותר לחלוטין על כל אחת מהקופסאות הללו ולהשקיע את חסכונותינו בעצמנו, כי באמת שלא נדרשת מומחיות גבוהה כדי לבצע השקעה פאסיבית מוצלחת ורווחית.

עצת יועץ פיננסי / יועץ פנסיוני #5 : השקיעו חסכונות באמצעות קופת גמל להשקעה

לאחרונה, יועצים רבים ממליצים על השקעה באמצעות קופת גמל להשקעה. מוצר חדש יחסית שבעצם מהווה חלופה לחיסכון פרטי שאינו במסגרת החיסכון הפנסיוני, אם כי ניתן לייעד אותו גם לקצבה. ל"קופסא" המכונה קופת גמל להשקעה יש שני יתרונות מרכזיים, אך בחינה והשוואה שלהם מול חיסכון פרטי מראה כי לא מדובר באמת ביתרונות. הבה נבחן את שני היתרונות הללו אל מול חשבון השקעות פרטי:

  • דחיית מס רווחי הון – בקופת גמל להשקעה אפשר לשנות מסלול השקעה מבלי לשלם מס רווחי הון (משלמים מס רק במשיכת הכספים), אבל גם בחשבון השקעות פרטי כל עוד לא מוכרים לא משלמים מס רווחי הון! ניתן בקלות לבנות תיק השקעות פאסיבי, כאשר חלקו יושקע באפיקים סולידיים לטווח קצר (שבהם גם כך לא יהיה כמעט רווח והמס בהתאם יהיה אפסי), וחלקו יושקע במוצרים עוקבי מדדי מניות בהם לא ניגע לטווח ארוך, כך שלא נשלם מס עד המכירה.
  • פטור ממס רווחי הון – בקופת גמל להשקעה יש אפשרות לקבל פטור ממס רווחי הון אם מייעדים את הכספים לקצבה לפנסיה, כלומר בעת הפרישה להוסיף אותם לחיסכון הפנסיוני כדי להגדיל את הקצבה. כאן לכאורה יש יתרון על פני חשבון השקעות פרטי, אבל מנגד יש חיסרון נסתר הנובע מהאופן בו פועל מנגנון תשלום הקצבאות של קרנות הפנסיה. אז בואו נדבר רגע על איך בכלל מייצרים קצבה.

קצבה נוצרת ע"י קביעת סכום מסוים למשיכה (מדי חודש/רבעון/שנה) מתוך סך התיק/החיסכון בעת הפרישה, ומשיכה של אותו סכום בתום כל תקופה. פשוט בסה"כ. מה שכן, רבים בציבור לא חושבים או לא מודעים לאפשרות שניתן לייצר לבד "קצבה" באופן עצמאי מחיסכון הוני בלי שאיזה גוף פנסיוני יעשה זאת בשבילנו.

איך עושים את זה? קובעים את סכום המשיכה, ובכל תקופה תמיד נמשוך את אותו סכום (עם הצמדה למדד) ע"י מכירה של חלק מניירות הערך בתיק. כדי לעשות זאת בצורה טובה, צריך לדעת מהו שיעור המשיכה הבטוח (כלומר שיעור המשיכה השנתי ביחס לגודל התיק בעת הפרישה) כך שהתיק שלנו יחזיק מעמד שנים רבות ולא ייגמר לפני הזמן המתוכנן (כלומר לא ייגמר לפני שאנחנו ניגמר). אם נהיה יותר שאפתניים, נרצה גם לשמר ואפילו להגדיל את התיק עם השנים למרות המשיכות הקבועות, זאת בניגוד לקצבת הפנסיה שמתוכננת לכלות את כל הסכום לפי תוחלת החיים הצפויה.

כיוון ששוק ההון הוא תנודתי יש חשיבות גבוהה לתזמון הפרישה: אם פרשנו בתזמון טוב של השוק – התיק שלנו יגדל למרות המשיכות, וגם אם יגיעו ירידות בהמשך, הגידול יגן בפניהם. לעומת זאת אם פרשנו דווקא בתקופת ירידות – התיק יתכווץ גם בגלל הירידות וגם בגלל המשיכות. בתרחיש קיצון הוא יתכווץ עד כדי כך שגם אם תגיע תקופה מצוינת לשוק – העליות יהיו נמוכות מהמשיכות עד שהתיק יתאפס לחלוטין.

כיוון שאין לנו דרך אמיתית לתזמן את מועד הפרישה שלנו או את השוק, מחקרים רבים שבחנו מה צריך להיות הרכב התיק ומהו שיעור המשיכה הבטוח. המחקרים בחנו מועדי פרישה שונים לאורך ההיסטוריה, תוך מתן דגש למועדים גרועים במיוחד. כדי שהתיק ישרוד גם פרישה בתזמון גרוע, נצטרך להיות שמרניים ולא לבצע משיכות בשיעור גבוה מדי כדי לאפשר לתיק להתאושש. תוצאות המחקרים הראו שמשיכה שנתית בשיעור של כ-4% (צמוד למדד) שורדת תקופה של כ-30 שנה בסבירות גבוהה של כ-95%. באופן אירוני משהו – סיכויי השרידות של התיק וגם שיעור המשיכה הפוטנציאלי גדלים דווקא כאשר חלק גדול מהתיק (לפחות כ-75%) מושקע במניות! בשיעור משיכה של כ-3% ומטה התיק תמיד שומר על ערכו, כלומר מאפשר מחייה מהתשואה בלבד ולאורך זמן לא אוכל מהקרן.

עכשיו – איך עובד מנגנון חלוקת הקצבה של קרנות הפנסיה? לאחר הפרישה קרנות הפנסיה מסתמכות על כך שהסכום הצבור מניב תשואה נמוכה יחסית, שמוגדרת ע"י "הריבית התחשיבית" – בשיעור של 3.74% צמוד מדד בלבד. לעומת זאת, המשיכות לקצבה גבוהות מהתשואה, כך שבאופן מכוון הסכום ילך ויצטמצם עד שיימחק לחלוטין בתום תוחלת החיים הממוצעת (חלק מעמיתים בקרן יחיו יותר מהממוצע וחלק פחות, אבל החישוב לוקח בחשבון שהסכום יספיק לתוחלת החיים הממוצעת).

אז למה הגדלת הקצבה מעבר לצרכינו היא פתרון לא כ"כ חכם? אם קצבת הפנסיה שנקבל מהחיסכון הפנסיוני תספק אותנו (ובמרבית המקרים היא יותר ממספיקה כי ההוצאות של בני 70 נמוכות משמעותית משל בני 20-40, במיוחד אם נשכיל לייצר תשואה גבוהה לאורך השנים – ראו סעיף #2), אז הגדלת הקצבה לא באמת תשמש אותנו למחייה שוטפת. כיוון שלא נזדקק לכספי הקצבה העודפת, נוכל למשוך אותה כקצבה פטורה ממס, ואז להשקיע את הכסף בעצמנו בחשבון הפרטי. העניין הוא שבינתיים סכום גדול "שוכב" בקרן הפנסיה שהיא אפיק שמניב תשואה נמוכה של פחות מ-4%. ניתן אמנם להשקיע את הקצבה העודפת במדדי מניות, אך אם מלכתחילה כל הסכום היה מושקע בתיק הפרטי במדדי מניות, אז התשואה שהיה מייצר היתה גבוהה משמעותית – פי 2 ויותר לאורך כ-20-30 שנה.

בנוסף, יש יתרון בחשבון פרטי אפילו אם כן נרצה להגדיל את הקצבה של החיסכון הפנסיוני. כפי שכבר ראינו, אם מושכים שיעור נמוך יחסית של כ-3%-4% מדי שנה, התיק שומר על ערכו ובמרבית המקרים אפילו מגדיל את עצמו בצורה משמעותית (בממוצע פי 2.5 אחרי 20 שנה), למרות המשיכות ממנו. כך נוכל גם לקבל קצבה גדולה יותר וגם לשמר את התיק (לשימוש עתידי ו/או לירושה).

אז למרות הפטור ממס רווחי הון על הקצבה שמתקבלת מקופ"ג להשקעה, הפערים לטובת התיק הפרטי עדיין גדולים. בנוסף ישנן דרכים שונות למזער ואפילו כמעט לאפס את חבות המס מהמשיכות מהתיק לאחר הפרישה, כך שגם בהיבט זה אין כמעט הבדל.

לסיכום, שני היתרונות המרכזיים של קופ"ג להשקעה הם יתרונות רק לכאורה, ובפועל אין בהם כל תועלת ואפשר להשיג תוצאה הרבה יותר טובה מתיק השקעות פרטי "רגיל". מצד שני, יש לקופ"ג להשקעה חסרונות ברורים:

  • גביית דמי ניהול מיותרים (שלא קיימים בחשבון השקעות פרטי)
  • השקעה מנוהלת (שלא מכה את המדדים)
  • השקעה שמרנית מדי במרבית המקרים
  • לא ניתן לבחור במסלול IRA בקופ"ג להשקעה כדי לבחור בעצמנו השקעות פאסיביות

עצת יועץ פיננסי / יועץ פנסיוני #6 : תכננו את הפרישה תוך התעלמות מחסכונות פרטיים

בסעיף הקודם ראינו שיועצים רבים מעדיפים שנגדיל את קצבת הפנסיה (אם באמצעות קופ"ג להשקעה או בדרכים אחרות), כדי לשמר את רמת ההכנסה גם לאחר הפרישה. המלצה זו יוצאת מנק' הנחה סמויה (ושגויה) שכל שקל שנכנס לחשבון הבנק שלנו אוטומטית מופנה לצריכה, ושחשוב לשמור כמעט בכל מחיר על אותה רמת הכנסה, כי אחרת תהיה פגיעה ברמת החיים. ממה היועצים מתעלמים בהנחות שלהם?

  • צעיר בן 35 עם ילדים, משכנתא, נסיעות יומיומיות ברכב לעבודה וחופשות משפחתיות מוציא משמעותית יותר מבן 75, שגר בדירה ללא משכנתא, ילדיו לא גרים בביתו, והוא לא מבלה בפאבים פעמיים בשבוע.
  • הציבור חוסך חלק מסוים ממשכורתו (מי יותר ומי פחות), משקיע אותו ומייצר תשואה.

כאשר מתעלמים מהעובדה שחלק מההכנסה אינה מופנית לצריכה אלא לחיסכון והשקעה, גם אם לאחר הפרישה רמת ההוצאה תישאר זהה (למרות שסביר מאוד שתרד), עדיין לא אמורה להיות פגיעה ברמת החיים. אם למשל משק בית חוסך כ-30% מהכנסתו בתקופת העבודה, כלומר מוציא 70% מהכנסתו, אז אפילו אם הכנסתו לאחר הפרישה תעמוד על כ-70% מהכנסתו בתקופת העבודה ניתן לשמר את אותה רמת הוצאה. לכן ההמלצה על קצבה גבוהה כדי לשמר את רמת ההכנסה שגויה מיסודה, כי צריך להשוות את ההוצאות ולא את ההכנסות.

אבל זה לא הכל, כאשר מתעלמים מחיסכון פרטי מפספסים גם את התוצאה מהתשואה שהוא מניב. ראינו כבר כי השקעה ארוכת טווח עם ריבית-דריבית תניב סכומים גבוהים מאוד לאורך זמן. כך שיצטבר סכום הוני גבוה בעת הפרישה, וראינו גם שמסכום הוני נוכל לייצר לעצמנו "קצבה" מבלי להיות תלויים באף אחד, ומבלי להזדקק לקרן הפנסיה. אם ניקח את הדוגמא המספרית מסעיף #1 – חיסכון של כ-18,000 ₪ בשנה (1500 ₪ לחודש) בין גיל 25 ל-65, אשר מושקע במדד מניות, יניב סכום של כ-8 מיליון שקלים. מה יקרה אם נצליח לחסוך יותר – למשל 3000 ₪ בחודש? או 6000 ₪? הסכומים יגדלו בהתאמה ל-16 ו-32 מיליוני שקלים! (ואם זה נשמע לכם דמיוני – זו לא טעות, זה פשוט ה"קסם" של הריבית-דריבית!).

אפילו אם נחסוך רק 1500 ₪ לחודש ונגיע לסכום ה"צנוע" של 8 מיליון שקלים בגיל הפרישה, נוכל לבצע משיכות בשיעור שנתי של 3% צמוד למדד, כלומר כ-240,000 ₪ לשנה. או במילים אחרות קצבה של 20,000 ₪ לחודש! לא רע בכלל, נכון? וכאמור, שיעור משיכה שכזה מאפשר גם לשמר את התיק וברוב המקרים אפילו להגדיל אותו משמעותית, למרות המשיכות.

יועץ פנסיוני
אל תתעלמו מהקסם העצום של ריבית דריבית. זה יכול להיות שווה לכם המון כסף

בשורה התחתונה – לא מסובך להפיק תשואה גבוהה לאורך שנות העבודה וקצבה עצמאית לאחר הפרישה. כך נוכל לחסוך בדמי הניהול, ובעיקר להגיע לסכומים גבוהים משמעותית בהשוואה לקצבת הפנסיה.

לסיכום הפוסט, קחו אחריות על העתיד הפיננסי שלכם ותיקחו בעירבון מוגבל את המלצות המומחים למיניהם. תאמינו רק לנתונים סטטיסטיים, ותחשבו קצת מחוץ לקופסא ולמכשירי ההשקעה היקרים שמוכרים לכם.

סיכום  האופטימית

אז אני מקווה שלמדתם לא מעט מהפוסט המקיף של רונן מרגוליס. אם אתם רוצים להרחיב עוד את הידע שלכם, לקחת אחריות על עתידכם הפיננסי, וללמוד כיצד לטפל נכון בחסכונותיכם והשקעותיכם, אתם מוזמנים לפגוש אותי במחזור הקרוב של הקורס של רונן, שמוצע לקוראי האופטימית ב-25% הנחה באמצעות קוד קופון Haoptimit.

הקורס ילמד אתכם, בשני ימי שישי עוקבים, מה באמת עובד לאורך זמן ע"ס נתונים ומחקרים סטטיסטיים ארוכי טווח, כיצד להגדיר כראוי מטרות להשקעה, כיצד לבנות בקלות ובמינימום זמן תיק השקעות פאסיבי ורווחי בהלימה למטרות שהגדרנו, בחינת כדאיות השקעה בנדל"ן והשוואה מספרית מול שוק ההון, כיצד למזער עלויות ולחסוך במס, וכיצד להפיק את המיטב מחשבונות החיסכון שלנו (קופת גמל, קרן פנסיה וקרן השתלמות). הקורס מקנה את כל הבהירות הדרושה בתחום ההשקעות וחשבונות החיסכון, ומספק מדריך פרקטי צעד-אחר-צעד להוצאה לפועל של כל העקרונות שנלמדו בו.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים ישירות למייל זה חינם, אבל שווה הרבה 😉
שם
מייל

10 תגובות

  1. hjhtk הגב

    בנוגע לקופג להשקעה
    כמדומה שניתן לפתוח קופג להשקעה מכל סכום שהוא
    מה שאין כן בחיסכון פרטי
    וזה יתרון
    בנוסף יש קופג פאסיביות של אינטרגמל

    • האופטימית הגב

      אכן קופת גמל להשקעה מאפשרת בכל סכום.
      עם זאת ניתן לפתוח תיק השקעות גם בסכומים נמוכים, תלוי בברוקר שיש לכם. אפשר גם להתחיל בגמל להשקעה ולאחר מכן כשיש סכום גדול יותר לעבור לתיק מנוהל באופן פרטי.
      במיוחד באינטרגמל שהם דוגלים בגישה הפסיבית ומספקים דמי ניהול זולים לכולם.

  2. צחי הגב

    תודה רבה על המידע ופתיחת הראש לכיוונים נוספים.

    שאלה לגבי מה שנרשם בסוף סעיף1 בנוגע לקרן השתלמות – לא הבנתי איך קרן של 8 מיליון בהנחת תשואה של 10% בשנה תגיע לאחר 20 שנה לסכום של 53 מיליון.

    מה לא הבנתי נכון?

  3. מתעניין הגב

    מנסה להבין את ממליצה על הקורס הזה וגם על הקורס של BMENIV .
    וכנראה על עוד כמה פה באתר .
    מה ההבדלים ביניהם ולמתחיל כמוני ממה כדאי להתחיל?
    בלוג מצויין ומלמד. תודה!

    • האופטימית הגב

      תודה רבה מתעניין

      ההבדל הוא בכמות ובמיקוד.

      הקורס של Bmeniv הוא קורס למתחילים, למי שרוצה להשקיע בבורסה בעצמו ולהבין את כל עולם הניירות ערך.

      הקורס של רונן מרגוליס הוא מאוד ממוקד להשקעות במדדים בגישה הפסיבית.

      שני הקורסים נותנים לך את הכלים להשקיע. הראשון נותן לך מבחר של גישות להשקעה והשני ממוקד מאוד בגישה שהיא פשוטה, נגישה ופסיבית.

  4. ויקה הגב

    שלום אופטימית יקרה,
    בסעיף 5 רונן כתב ש"לא ניתן לבחור במסלול IRA בקופ”ג להשקעה כדי לבחור בעצמנו השקעות פאסיביות" אבל ממה שאני רואה באינטרנט (למשל בערך הויקיפדיה של קופת גמל בניהול אישי) כן ניתן להשקיע עצמאית ועדיין להנות מהפטור ממס רווחי הון. מה אני מפספסת?
    ועוד שאלה, מקבלים את הפטור הזה רק אם מושכים את הכספים בגיל 65 בצורת קצבה? לאורך כמה חודשים צריך למשוך את הכסף כדי שייחשב קצבה?
    תודה!

    • האופטימית הגב

      אני חושבת שמה שאת רואה באינטרנט זה קופת גמל רגילה, לא קופת גמל להשקעה. אלו שני מוצרים שונים. אחד הוא מוצר פנסיוני שנעול עד הפנסיה (פעם היה נעול ל-15 שנה) והשני נזיל בכל עת. קופת גמל להשקעה כיום לא ניתן לנהל עדיין באמצעות IRA, אני מקווה שבעתיד כן כי בסופו של דבר אין סיבה שלא.

      את הפטור ממס רווחי הון מקבלים רק אם מושכים את הכסף החל מגיל 60 בצורת קצבה. החודשים של המשיכה והסכום שיימשך מדי חודש לא בהכרח ייקבע על ידיך אלא על ידי בית ההשקעות על ידי חישוב אקטוארי כלשהו כך שיספיק לכל זמן הפנסיה.

  5. ציקי הגב

    היי, ותודה על הפוסט המעניין.
    בעבר המלצת על קופ"ג להשקעה מכיוון שהיא מאפשרת, בין השאר, לקחת הלוואה בריבית נמוכה (1.1% ביולי 2017, זמן כתיבת הפוסט) ולהשקיע את הכסף באפיקים שמניבים יותר.
    האם הייתרון הזה לא משמעותי מספיק כדי להעניק לה ייתרון על פני תיק השקעות פרטי, בו אני לא יכול "למנף" את החיסכון להשקעה נוספת?

    • האופטימית הגב

      היתרון הזה הוא אכן משמעותי, במיוחד עבור מי שמשקיע באפיקים נוספים מעבר לשוק ההון. עם זאת, לאחר מכן גיליתי שבתי ההשקעות מערימים קשיים רבים על לקיחת הלוואה כנגד קופת גמל להשקעה. רובם לא מאפשרים זאת כלל ואלו שכן בתנאים מאוד מסויימים. כלומר, בניגוד לקרנות השתלמות שזה קל ופשוט בגמל להשקעה לא ניתן לעשות זאת באותה הקלות.

השארת תגובה