חסכנות בארוחת צהריים

אוכל טעים מאוד מגרה אותי האמת, גורמה במסעדות בכלל עושה לי את זה, מה לעשות אוכל טוב זה טעם החיים. כשגיליתי שמקום העבודה החדש שלי מממן חלקית את ארוחות הצהריים שמחתי מאוד, הרי עד לפני כן הייתי צריכה לשלם על ארוחות הצהריים שלי בעצמי ו ולכן ארוחות במסעדות במימון חלקי היה שדרוג אמיתי. כך יצא שכשהתחלתי לעבוד ביליתי את רוב שעות הצהריים במסעדות ביחד עם הקולגות שלי משוחחים על הא ועל דא בזמן שמגישים לנו ארוחות ממיטב המסעדות שיש לרמת החייל להציע.

 

לאחר שהתחלתי לחשוב יותר ויותר על פרישה מוקדמת החלטתי לבחון יותר לעומק את נושא ארוחות הצהריים במשרד. עד כמה הדיל שלי באמת משתלם? החלטתי לבחון את הנושא ונדהמתי מהתוצאות

 

מימון של הארוחה על ידי החברה : 19 ₪

 

מחיר של ארוחה עסקית נע בין 36-48₪, עלות ממוצעת לארוחה:  42 ₪

 

טיפ למלצר שנהפך לעניין של חובה בתרבות שלנו לרוב מסתכם ב: 5 ₪

 

סה"כ עלות ממוצעת שלי לארוחה הינה 42 ₪ ועוד 5 ₪ טיפ פחות 19 ₪ מימון הארוחה על ידי החברה. כך שיוצא שבממוצע ביום אני מוציאה: 28 ₪ על ארוחות צהריים.

 

בחודש זה יוצא: 560 ₪ (20 ימי עבודה בחודש)

 

בשנה זה יוצא: 6,720 ₪!!!!!

 

זאת אומרת שאם אני אמשיך בכיוון הזה אני אבזבז 6,720 ₪ כל שנה שיוכלו להיות מושקעים לטובת הפנסיה המוקדמת שלי! זה פשוט לא נראה לי הגיוני. חישבתי את זה כך שאם אני מוציאה עוד 100 ₪ נוספים בקניות הקבועות בסופר עבור מצרכים להכנת ארוחת צהריים, אני מוציאה 1,200 ₪ בשנה על צהריים ועדיין מתפנים לי 5,720 ₪ בשנה להשקעות. ככל שחשבתי על זה יותר הבנתי שיש לי גם עוד כמה סיבות למה עדיף לי להפסיק לאכול במסעדות כל צהריים ולהכין את האוכל שלי בעצמי:

 

1. נמאס – האוכל מאוד חוזר על עצמו ונמאס די מהר, אמנם זה נראה שבמסעדות יש שפע גבוה אך בתפריט העיסקי של רוב המסעדות מספר המנות מוגבל והן מאוד חוזרות על עצמן.
2. יותר מדי אוכל – העיסקיות צהריים גורמות לי להזמין הרבה יותר ממה שאני רוצה לאכול, כך יוצא שאו נשאר אוכל על השולחן או שאני אוכלת כמויות גדולות יותר ממה שהגוף שלי צריך. מה שגורם לי להרגיש כבדה ועייפה אחר כך שאני חוזרת למשרד ובמקום לעבוד כל מה שאני רוצה זה לנעול את הדלת של המשרד ולקחת איזה שנ"צ טוב.
3. עלייה במשקל – המשקל לא משקר, אחרי כמה חודשים של אכילה מוגזמת כפי שמתואר בסעיף 2 עליתי במשקל, כך שהגוף שלי הודיע לי באופן חגיגי שאני אכן אוכלת יותר מדי וזה לא רק בראש שלי
4. לא בריא – האוכל ברוב המסעדות אינו מה שנכנס להגדרה של בריא, שניצל, צ'יפס, המבורגר, ירקות ומוקפצים בשמן, וסלטים שמכילים ברובם חסה (שהיא אמנם בעלת ערך קלורי מאוד נמוך אבל גם בעלת ערך תזונתי נמוך במיוחד) ורוטב תעשייתי שהופך את כל העסק למשמין ולא כדאי. כך שמעבר להשמנה הגוף שלי לא מקבל את הערכים התזונתיים שהוא צריך.
5. מה כל יום בשר? – אישית אני לא מאמינה שזה בריא או נחוץ לאכול בשר כל יום, למען האמת זה אפילו לא מומלץ. במסעדות ועסקיות צהריים יש מעט מאוד התייחסות למנות צמחוניות וכולן כוללות סוגים שונים של פסטה, פיצה או סלט עם ירקות מינימליים (הרי חסה זה זול ותופס מלא נפח לא?). מבחינתי פסטה או פיצה לבד אינם ארוחה מספקת כלל, היא אמנם משביעה וטעימה אך כמות כזאת של פחמימות ושומנים רק תעשה לי נזק אם אני לא מתכוונת לרוץ מרתון אחר כך. לכן במסעדות יותר קל להתפתות למנות בשריות למרות שהן יקרות יותר ובריאות פחות, פשוט כי האלטרנטיבות אינן מספקות.
6. איפה נאכל היום? – הויכוחים הארוכים על לאן ללכת לאכול כל צהריים, הוא לא אוהב את האוכל במסעדה X, השני אוכל רק במקומות כשרים והשלישי בכלל צמחוני ויאכל רק במקומות שלא מגישים בשר. מתיש, ארוך ובסוף יוצא שהולכים לאכול כל פעם באותו מקום שכולם מצליחים להסכים עליו.

 

בן זוגי אגב למי שמתעניין גם מקבל ארוחות במימון העבודה. הדיל שלו טוב יותר כלכלית למען האמת. הוא מקבל סכום מסוים כל חודש מוטען לכרטיס עובד שלו ויכול להשתמש בו מתי שירצה ואיך שירצה. מה הוא עושה? מביא אוכל מהבית, גורם לכל הקולגות שלו לקנא שזוגתו דואגת לו עם מטעמים טובים כל כך וכפיצוי הוא מנצל את המימון החודשי לקחת אותי לארוחת ערב במסעדה באמת טובה פעם פעמיים בחודש. כך אנחנו גם נהנים מארוחות ערב איכותיות, דייטים וזמן איכות ביחד, וגם חוסכים כסף ואוכלים בריא יותר ביום יום.