למה לא כדאי שתבנו על פנסיה חובה שלכם

בתחילת 2008, נקבעה פנסיה חובה לכל עובדי המשק שמחייבת את המעסיקים והעובדים להפריש כסף מהמשכורת לטובת פרישת העובד. זה הגיע ממקום שבו המדינה לא סומכת על אזרחיה לדאוג לעצמם לפרישה ולכן היא לקחה על עצמה את האחריות לטפל בנושא ו"פטרה" את האזרח הפשוט מלדאוג לצרכי הפנסיה שלו. מה שגרם לאנשים לחשוב שהנה אני חוסך לפנסיה אני מסודר לא צריך לדאוג יותר. אני יכולה להסכים מאוד עם הגישה של המדינה, שכן הטבע האנושי לרוב גורם לנו לבחור לתכנן לטווח הקצר ולא לטווח הארוך ולכן יש היגיון בלהכריח אנשים לחסוך לקראת זקנה. הבעיה היא ביישום שרחוק מלהיות אידיאלי ומחוסר האחריות האישית שזה גורר. בגלל שאנשים לא צריכים לדאוג לפנסיה שלהם הם אפילו לא טורחים לקרוא את העדכונים הרבעוניים ששולחים להם בדואר, הם לא בודקים מה קורה עם הכסף או כמה הם משלמים והם פשוט סומכים על כך שלעת זקנה כל הכסף יהיה שם.

האמת הקשה היא שממש אבל ממש אי אפשר לבנות שהכסף יהיה שם. למען האמת אני מוכנה להתערב שרוב בני דור ה-X וה-Y יגלו שהפנסיה שלהם תספיק רק לתשלום חלקי של החשבונות הבסיסיים, אם בכלל יישאר ממנה משהו. למה? יש לא מעט סיבות. (אם אין לכם כוח לקרוא יש סרטון של 12 דקות שמסביר את זה מצויין).

• תוחלת החיים עולה – אתם ממש בעייתיים, עבדתם כל החיים שלכם, חסכתם ועכשיו אתם גם מצפים שנשלם לכם על זה? אולי תמותו כבר וזהו? הרי הנחנו שאחרי שתפרשו לפנסיה כבר לא יישאר לכם למה לחיות ואז תמותו וכל הכסף שחסכתם יישאר בידי חברות הביטוח עבור עוד איזה בונוס נאה למנכ"ל. במקום זה אתם חיים יותר ויותר זמן, ומצפים שאותו סכום שהיה אמור להספיק לכם עד גיל 70 מקסימום יספיק פתאום עד גיל 80 ומעלה? הגזמתם!
• מקדם קצבה -בגלל שאתם חיים יותר, ובגלל שקרן פנסיה זה מנגנון הגנה הדדי אז זה אומר שכל מי שנמצא בקרן פנסיה אולי יחיה יותר אבל יקבל פחות (ולא אל תרוצו להחליף לביטוח מנהלים מ-2013 גם הוא לא שווה הרבה). בגדול מקדם ההמרה לקצבה אומר בעצם באיזה מספר מחלקים את הכסף שלכם כדי לקבוע כמה כסף תקבלו כל חודש. ככל שמחלקים במספר גבוה יותר, הקצבה החודשית שלכם תהיה נמוכה יותר. בגלל שתוחלת החיים רק עולה, בגלל שרוב האנשים נמצאים בקרנות פנסיה והקרן יכולה לשנות את מקדם ההמרה לפי תוחלת החיים (וזו רק עולה) אז בעצם תחסכו אותו כסף אבל כל חודש בפועל תקבלו פחות.
• אסונות עתידיים – הכל יכול לקרות, קחו לדוגמא את אסון הכרמל. חברות הביטוח היו צריכות לשלם עשרות מיליונים על נזק לרכוש מבוטח, אובדן כושר עבודה לפצועים, פיצוי לעסקים, ביטוחי חיים, קצבאות פנסיה לשארים ועוד כל מיני ביטוחים שונים. אסון כזה בקנה מידה גדול יותר יכול לרושש חברות ביטוח ולגרום לקריסה שלהם. מכיוון שהחיסכון שלנו הוא לעשרות שנים בטווח הארוך באמת שאי אפשר לדעת מה יקרה.
• שינויי מדיניות – אתם באמת חושבים שהמדינה לא מודעת לכל זה? ברור שהיא מודעת לכך, בגלל זה כל כמה שנים יש שינוי מדיניות בנוגע לפנסיה. כמו למשל להכריח אתכם לחסוך יותר , אי הבטחה של מקדם המרה לקצבה, שינויים בריבית המובטחת וקיצוצים בפנסיה וזה רק מהשנים האחרונות. האם כל השינויים לטובתכם? לא בטוח. האם יש לכם מה לעשות עם זה? גם לא בטוח. מה שבטוח, כשכל שנה עושים עדכון או שינוי אחר לפנסיה שלכם, אי אפשר לבנות על זה שיישאר לכם כסף לטווח הארוך.
• שינוי דמוגרפי – המודל הפנסיוני עובד כך שמי שמפריש היום, חברות הביטוח בעצם לוקחות את הכסף שלו לשלם למי שכבר בפנסיה ובעתיד, הדור הבא ישלם למי שמפריש היום. נשמע כמו תרמית פירמידה ענקית לא?  הבעיה היא שיש מגזרים באוכלוסייה הישראלית שאיך נגיד את זה, לא ממש עובדים. הם לא עובדים לא מפרישים לפנסיה ומתפרנסים לרוב בשחור או על קצבאות. הם כן מביאים הרבה ילדים שעתידים גם לחיות על הקצבאות הללו ולא לעבוד ולא לשלם לפנסיה. במקביל האנשים שכן עובדים וכן חוסכים לפנסיה מביאים פחות ילדים.אם מסתכלים על המצב הזה בטווח הארוך רואים שבעתיד יהיו יותר אנשים בישראל, אבל פחות מהם יחסכו לפנסיה ואז יהיה פחות כסף לשלם למי שחוסך היום כשיפרוש בעתיד. בעיה.
• דמי ניהול גבוהים – לא סוד, דמי הניהול לפנסיה בארץ הם מהגבוהים בעולם. זה יכול להתבטא במאות אלפים בסכום הצבור שלכם ובמאות שקלים כל חודש בפנסיה. זה האמת הדבר היחידי שאתם כן יכולים לטפל בו על ידי מיקוח, אז אל תפחדו להתמקח.
• סביבת ריבית נמוכה – הריבית היום במשק היא אפסית, זה אומר שאם אתם במסלול סולידי בפנסיה (אג"חים בעיקר) התשואה שלכם אפסית. אם אתם לא רוצים תשואה אפסית אז אתם צריכים לקחת יותר סיכון ללכת לכיוון מניות. כך או כך, ככל שהריבית תישאר נמוכה, הסיכוי שלכם להשיג תשואות גבוהות יורד ואם הריבית תהיה שלילית אז כנראה שתפסידו כסף במקום להרוויח.
• הנחות פנסיה לא רלוונטיות  – נכון שכשישבתם עם הסוכן ביטוח והוא אמר לכם כמה אתם אמורים לקבל בפנסיה הוא אמר לכם מספר גבוה והייתם מבסוטים מעצמכם שחסכתם כל כך הרבה? אז אולי כדאי שתדעו על מה הוא ביסוס את המספר הזה. למשל על כך שתעבדו ללא הפסקה עד גיל הפרישה כי הרי זה מאוד קל למצוא עבודה בגיל 60, לא תמשכו פיצויים לעולם, לא תקחי חופשת לידה ארוכה, לא יפטרו אתכם ותתקעו ללא עבודה, המשכורת שלכם תמשיך לעלות, לא תרדו באחוזי משרה כדי לטפל בילדים, כלום. כל יום, כל היום עד הפרישה תעבדו ותמשיכו לקבל העלאות. הגיוני? לא נראה לי.
• שליטה אפסית בפנסיה – אין לכם שום שליטה, שום דרך לדעת בכלל במה החיסכון הכי גדול בחיים שלכם מושקע, מי השקיע אותו ואיך. אם אתם חיים בסרט שאתם יודעים כי בחרתם מסלול והשקעתם בכך זמן ומחשבה אז אנא תגידו לי, באיזה מניות אתם מושקעים? כמה? איזה מדדים? איזה אג"ח בדיוק? ומה אומר מסלול כללי לעזאזל? קיצר, גם אם אתם מבינים בשוק ההון, גם אם אתם עובדים בזה, אין לכם שום דרך לדעת או להחליט מה יהיה בפנסיה שלכם (כשכירים לפחות). מעודד לא?
• תספורות – כן, כהרחבה לסעיף הקודם שאין לכם שום שליטה בפנסיה שלכם, אף אחד לא מבטיח שמי שכן שולט בכסף יודע מה הוא עושה. לפעמים הוא מלווה אותו לטייקונים שאין להם שום דרך או כוונה להחזיר אותו ואז יש מה שנקרא תספורת שמקצצת לכם עוד קצת מהקצבה הפנסיונית המובטחת.

זה בגדול למה אסור פשוט אסור לסמוך על המדינה שתדאג לנו עם פנסיה חובה. גם אם בדרך נס כלשהי אכן תקבלו קצבה, היא תהיה הרבה פחות ממה שאתם מרוויחים היום ואני לא יודעת אם חשבתם על זה אבל בגיל זקנה תצטרכו יותר כסף מאשר עכשיו. בכל זאת יש סיכוי שמצבכם הבריאותי לא יישאר תקין לנצח.

אז מה עושים? מתחילים לדאוג לפרישה שלכם כבר מעכשיו ויפה שעה אחת קודם. אז נכון, כנראה שלא תקבלו הטבות מס כמו בקרן פנסיה אבל אם תשקיעו נכון תוכלו ליהנות מהפירות של הפנסיה עוד הרבה לפני גיל הפרישה. בכלל למה שתפרשו רק בגיל שהמדינה אומרת לכם? למה לא לפני? למה לא ליהנות מהחיים הטובים ומחופש כלכלי עוד כשאתם צעירים ויש לכם אנרגיה ליהנות מזה?

מתחילים לחסוך מעכשיו וללמוד להשקיע בכל דבר שמעניין אתכם ויוכל להכניס לכם הכנסה פסיבית. את ההכנסה הפסיבית הנוספת חוסכים ומשקיעים שוב עד שמגיעים לרמה שההכנסה הפסיבית עולה על ההוצאות שלכם. זהו, פשוט, קל, אפשרי. נכון, זה ייקח זמן ללמוד, ייקח מאמץ, יצריך אתכם לקחת סיכון אבל האמת? שהיום אתם נמצאים בסיכון הרבה יותר גדול אם אתם לא עושים כלום.