כלכלה התנהגותית תעזור לכם לחסוך יותר

אחד התחומים שהכי מעניינים אותי לאחרונה הינו כלכלה התנהגותית. דן אריאלי במיוחד, הפך להיות מישהו שאני עוקבת אחריו באדיקות. כלכלה התנהגותית הינה תחום שבוחן את הכלכלה מנקודת מבט אנושית. בסופו של דבר, כשזה נוגע לכסף רובינו לא בדיוק מתנהגים באופן רציונלי. לא בכדי, ספריו של אריאלי (לא רציונלי ולא במקרה, לא רציונלי אבל לא נורא) המתארים את הקשר הלא הגיוני שלנו עם הכסף הפכו לרבי מכר עולמיים.

מה שאני מאוד אוהבת בתחום של כלכלה התנהגותית הוא הפרקטיקה שלו בחיי היום יום. זאת בניגוד למודלים של הכלכלה הסטנדרטית, שלא את כולם ניתן באמת ליישם בחיינו בפועל. הנחת היסודית של הכלכלה המסורתית היא שבני האדם הינם יצורים רציונליים ולוגיים. כל מי שבילה זמן במחיצת בני אנוש או ניהל אי פעם דיון פוליטי עם הצד הנגדי, יוכל להעיד שלוגיקה ורציונליות זה לא בדיוק תיאור מדויק למין האנושי.

כלכלה ההתנהגותית מזהה את המקומות שבהם אנחנו כבני אדם לא מתנהגים בצורה רציונלית כשזה נוגע לעניינים כלכליים. כשזה נוגע לכסף משהו אצלנו במוח חושב אחרת. היתרון הוא, שאפשר להשתמש באי הרציונליות הזאת גם לטובתנו. עד עכשיו ניצלו את חוסר ההיגיון הזה בעיקר פרסומאים ואנשי שיווק כדי לגרום לנו להוציא יותר כסף.  כי לא, אם נקנה את הבושם הזה לא באמת נהפוך להיות אטרקטיביים יותר ונראה כמו הדוגמנים בפרסומת. אבל היום אנחנו יכולים לנצל את חוסר ההיגיון הזה כדי לעזור לנו לחסוך יותר כסף. זהו בדיוק המחקר שאני רוצה להציג בפניכם.

איך לחסוך יותר באמצעות כלכלה התנהגותית?

אנשים לא חוסכים מספיק כסף, זו בעיה מוכרת וידועה. הישראלים לא ידועים כחסכנים גדולים. תרבות הצרכנות והבזבוזים גורמים לכך שאנשים לא טורחים לשים כסף בצד. זה גם לא מפתיע האמת. אנחנו מופגזים כל יום בפרסומות מכל עבר שמנסות להתיש אותנו לקנות עוד משהו שאנחנו לא צריכים. אז איך אנחנו יכולים לעזור לעצמנו לחסוך יותר?

כלכלה התנהגותית
אז איך כלכלה התנהגותית יכולה לעזור לנו לחסוך יותר כסף?

 

הניסוי בכלכלה התנהגותית

 

ב-2016 צוות בהשתתפות דן אריאלי פרסם תוצאות מחקר בו בחנו דרכים שגרמו לאנשים לחסוך יותר בקניה. למה בקניה? כי הרבה מהאנשים שם חיים בעוני מחפיר ומהיד לפה. לאנשים במצב הזה קשה מאוד לחשוב על העתיד הרחוק מבחינה כלכלית כי ההווה הכלכלי קשה מספיק. אם אפשר למצוא דרך לגרום לאנשים שדואגים לארוחה הבאה שלהם לחסוך, זה בטח יוכל לעבוד גם על אנשים במדינות מערב שחיים בשפע יחסי.

צוות המחקר חבר למוסד פיננסי מקומי שיצר תוכניות חיסכון. יתרון נוסף של תוכנית החיסכון הזו היא שקל יחסית להפקיד את הכסף בתוכנית באמצעות אפליקציה סלולרית. יתרון זה מאפשר להפקיד כסף בקלות ולאפשר כמה שפחות זמן לחשוב על האם צריך לחסוך. מנגד, קשה להוציא את הכסף. צריך לנסוע פיזית לבנק, לחתום על מסמכים ולהצהיר שאכן רוצים להוציא את הכסף. כך שאם באמת צריך את הכסף, ניתן לקחת אותו אך זה יגרום לאנשים לחשוב פעמיים על להוציא אותו על הוצאות לא נחוצות.

 

תנאי הניסוי בכלכלה התנהגותית

הניסוי נערך במשך חצי שנה ונועד לעודד את המשתתפים בניסוי לחסוך קצת כסף על בסיס שבועי. הניסוי נערך על 2,400 לקוחות קיימים של תוכנית החיסכון אשר אישרו את השתתפותם במחקר. בנוסף המחקר גייס עוד 1,464 משתתפים חדשים לתוכנית החיסכון שגם הם השתתפו במחקר.

המשתתפים במחקר חולקו למספר תנאים :

1. קבוצת ביקורת ללא תזכורות– קבוצה זו פתחה חשבון חיסכון ללא שום תקשורת מהבנק כפי שהיה נהוג בתוכנית חיסכון הזו לפני הניסוי. מטרת קבוצה זו להוות ביקורת לשאר הקבוצות.

2. קבוצת תזכורת בסיס – קבוצה זו קיבלה תזכורת SMS דו שבועית. בתחילת השבוע המשתתפים קיבלו תזכורת לחסוך. בסוף השבוע המשתתפים קיבלו פירוט על כמה חסכו השבוע ובכלל. מטרת קבוצה זו להיות בסיס לנושא התזכורות ב-SMS כי שאר הקבוצות קיבלו גם תזכורות דו שבועיות ב-SMS.

3. קבוצת תזכורת מהילדים – קבוצה זו קיבלה גם שתי הודעות SMS בשבוע. השוני הוא שהודעות ה-SMS בתחילת השבוע הגיעו כביכול מילדיהם שמזכירים להם לחסוך. משהו בסגנון של “אבא בבקשה אל תשכח לחסוך כמה שאתה יכול עבור העתיד שלנו”. בסוף השבוע המשתתפים קיבלו פירוט על כמה חסכו השבוע ובכלל. מטרת קבוצה זו היא לבחון את ההשפעה של אזכור המטרות והדברים החשובים בחיים על חיסכון.

4. קבוצת הפיצוי 10% בסוף – קבוצה זו קיבלה בסוף השבוע תוספת של 10% לכל מה שהם חסכו באותו השבוע. המשתתפים קיבלו הודעת חיסכון בתחילת השבוע שהזכירה להם על תוספת ה-10% שיקבלו. בהודעת סיכום השבוע, המשתתפים ראו בבירור את התוספת 10% שהם קיבלו. מטרת קבוצה זו לעודד את המשתתפים לחסוך יותר על ידי מתן פיצוי על החיסכון.

5. קבוצת הפיצוי 20% בסוף –  אותו הדבר כמו 10% בסוף רק שהמשתתפים קיבלו בסוף השבוע 20% תוספת לחיסכון שלהם.

6. קבוצת הפיצוי 10% בהתחלה- קבוצה זו קיבלה בתחילת השבוע תוספת של 10% מקסימלית שניתן היה לקבל. המשתתפים קיבלו הודעת חיסכון בתחילת השבוע שהראתה שהם קיבלו 10% תוספת מקסימלית ויאבדו זאת אם לא יחסכו מספיק. בהודעת סיכום השבוע, המשתתפים ראו בבירור את הכסף נעלם מחשבון החיסכון אם לא חסכו מספיק. מטרת קבוצה זו לעודד חיסכון על ידי שימוש בשנאת הפסד.

7. קבוצת הפיצוי 20% בהתחלה-  אותו הדבר כמו 10% בהתחלה רק שהמשתתפים קיבלו בתחילת השבוע 20% תוספת לחיסכון שלהם.

8. קבוצת המטבע – קבוצה זו קיבלה מטבע מוזהב שעליו היו מספרי השבועות. מצד אחד של המטבע מוטבע דימוי של חיסכון ובצידו השני דימוי של שפע כלכלי. המשתתפים בקבוצה זו התבקשו בנוסף לתזכורות לחסוך, לחרוט על המטבע אם חסכו ולחרוט בדרך אחרת על המטבע אם לא חסכו. מטרת קבוצה זו היא להפוך את החיסכון המופשט שקורה דרך הפלאפון למשהו עם ייצוג מוחשי.

כלכלה התנהגותית
המטבע בו השתמשו בניסוי

 

היו אתם חוקרים בכלכלה התנהגותית

עכשיו כשיש לכם את כל תנאי הניסוי, נסו לענות מי לדעתכם הקבוצה שהצליחה לחסוך הכי הרבה בתום הניסוי? אל תגללו למטה לחפש את התשובה, נסו לנחש 🙂

איזו קבוצה לדעתכם חסכה הכי הרבה?

 

מסקנות הניסוי בכלכלה התנהגותית

 

  1. הקבוצה החסכנית ביותר – אז הקבוצה הכי אפקטיבית הייתה… מוכנים לזה? קבוצת המטבע. בהפרש משמעותי. קבוצת המטבע חסכה יותר מפי 2 מקבוצת תזכורת בסיס (שקיבלה רק תזכורות SMS רגילות).
  1. עצם התזכורת עוזר לחסוך – מסתבר שרק שליחת תזכורת ב-SMS ללא תנאי נוסף גרמה לכך שמשתתפים חסכו יותר באופן משמעותי. מי שקיבל תזכורת חסך בממוצע יותר מפי 2 ממי שלא קיבל שום תזכורת.
  2. תזכורת מילדים ותוספת לחיסכון – קבוצות אלו גרמו לחיסכון גבוה יותר, אך לא בהרבה לעומת תזכורות רגילות. לא היו גם הפרשים גדולים במיוחד בקבוצות התוספת לחיסכון בין תנאי ה-10% ל-20%.

 

כלכלה התנהגותית
תוצאות המחקר המתואר. כפי שניתן לראות המטבעות הצליחו בהרבה ותזכורת יצרה הבדל משמעותי לעומת בלי תזכורת

 

 

איך לקחת את ממצאי כלכלה התנהגותית לחיים שלנו?

 

המחקר הזה טוב ויפה, אבל איך בפועל עושים זאת?

הפכו את החיסכון לקל ואת הבזבוז לקשה

אחד היתרונות היה במוצר החיסכון עצמו. אם משאירים למשל כסף בעובר ושב, קל מאוד להתפתות ולבזבז אותו. לכן כדאי מאוד לדאוג שמוצר החיסכון יהיה לא נזיל וקצת מסובך לפדות אותו. כמו למשל חיסכון לא נזיל שנדרש לבוא פיזית ולחתום בבנק כדי לשחרר אותו. סביר להניח שלא תעשו זאת בשביל הדגם החדש של האייפון שיצא, אבל כן תעשו זאת אם פיטרו אתכם מהעבודה ואתם זקוקים להשתמש בחסכונות שלכם.

במובן הזה, קופות החיסכון המוכרות עובדות נכון מאוד. קל מאוד לשלשל פנימה מטבעות ושטרות אבל חייבים לנפץ את הקופה או לזכור איפה שמנו את המפתח כדי להשתמש בכסף. תכונות אלו מבטיחות שנשתמש בכסף רק במקרי חירום ולא באופן שוטף.

כלכלה התנהגותית
קופת החיסכון המוכרת היא אידיאלית. קל לחסוך קשה להוציא

אחת הדרכים הכי אפקטיביות להפוך את פעולת החיסכון לאפקטיבית יותר הינה האוטומציה. במקום לנסות לחסוך כל שבוע/חודש מחדש, הגדירו חיסכון אוטומטי. כך החיסכון לא תלוי בכוח הרצון שלכם אלא פשוט קורה באופן אוטומטי.

 

צרו לעצמכם תזכורות

עצם התזכורת לחיסכון הינה מאוד משמעותית. במשך היום יש לנו אינספור תזכורות ופיתויים להוציא כסף אך מעט תזכורות לחסוך. דאגו לייצר תזכורת בפלאפון, לשלוח לעצמכם מיילים מתוזמנים, לשים שלטים ופתקים בבית. אני מכירה אנשים ששמים פתק בארנק לחסוך כסף כך שכל פעם שהם פותחים את הארנק הם מקבלים תזכורת לכך שהם רוצים לחסוך. שימו תמונות של המטרות החיסכון שלכם (חופשה בחו”ל, שקט נפשי, עצמאות כלכלית) במקום בולט שיזכירו לכם את הצורך שלכם לחסוך.

צרו הרגלים שמייצגים את החיסכון

המטבע היה הכי אפקטיבי. הסיבות המשוערות לכך הן עקב הייצוג הויזואלי של המטבע את הכסף. בנוסף לכך המטבע דרש פעולה של סימון ומעקב עצמי. כל פעם שבאו לחסוך היה אפשר לראות מה קרה בשבועות הקודמים.

דאגו לייצר הרגל שבו אתם עוברים על הכסף שלכם בזמן קבוע. עקבו אחרי החיסכון וההוצאות שלכם בשבוע שעבר לעומת השבועות הקודמים. הפכו את המעקב הכלכלי להרגל שימושי. נסו גם לחסוך כסף פיזי בצד ולא רק בצורת תמונות דיגיטליות בבנק. בטופס מעקב החיסכון שלכם נסו להכניס תמונות של כסף מצטבר, גרף החיסכון העולה או כל דבר אשר ייתן לכם ייצוג מוחשי לכך שאתם צוברים יותר ויותר בחסכונות שלכם.

למי שרוצה תקציר ויזואלי של הניסוי תוכלו לראות את הסרטון מטה. לדוח המחקר המלא ניתן למצוא כאן.

 

4 תגובות

  1. ייי הגב

    את כותבת מקסים, אבל את חייבת הגהה לליטוש הרמה. שימי על זה 100 שקל לפוסט, זה שווה את זה ואת כבר ברמה דרוש.

    • האופטימית הגב

      תודה
      אבל אני לא חייבת שום דבר, גם לא לכתוב בבלוג. אני משקיעה שעות בכתיבת התכנים, האיסוף שלהם, עיצוב הפוסט שיהיה מעניין ומציאת מקורות. אם זה לא מספיק וכל מה שהורס את זה, זה שגיאת הקלדה פה ושם, אז קטונתי.

      אם זה מפריע לך עד כדי כך אתה יותר ממוזמן לשלוח לי את טעויות ההקלדה ואני אדאג לתקן. פשוט לא?

השארת תגובה