“כשיהיה לי יותר כסף, אתחיל להשקיע.”
זה כנראה המשפט שאני הכי שומעת. בהרצאות, בפגישות, בהודעות בפרטי.
ואני מבינה אותו. באמת. נדמה שהשקעות זה משהו של “אנשים עם כסף”, ושעם 100 ₪ אין בכלל על מה לדבר.
אבל אני רוצה להציע לך להפוך את המשפט: אל תחכי להשקיע כשיהיה לך הרבה כסף. תשקיעי קצת כסף, ותחכי.
בקצרה: כן, אפשר להתחיל להשקיע עם 100 ₪ בחודש, וזו אפילו התחלה מצוינת: הסכום מצטבר לאורך זמן בזכות ריבית דריבית, בונים הרגל, ולומדים להשקיע כשהטעויות עוד זולות. יש 5 מקומות עיקריים להשקיע בהם סכום קטן, לפי רמת סיכון: קרן כספית, קופת גמל להשקעה, תיק מדדים, מניות ספציפיות וביטקוין. מתחילים מהסולידי, ועולים מדרגה רק כשמבינים את הקודמת.
למה בכלל להתחיל עם סכום כל כך קטן?
1. כי סכום קטן מצטבר לסכום גדול
ריבית דריבית היא המנוע של כל הסיפור: הכסף עובד, ואחר כך גם הרווחים שלו עובדים.
להמחשה: 100 ₪ בחודש במשך 20 שנה זה 24,000 ₪ שיצאו לך מהכיס. אם הם מושקעים בתשואה שנתית ממוצעת של 7%, בסוף התקופה יש בערך 50,800 ₪. בתשואה של 10%, בערך 71,800 ₪. כלומר, בתרחיש השני כשני שלישים מהכסף הם רווח, ולא הפקדות שלך.
(המספרים להמחשה בלבד, לפני דמי ניהול, עמלות ומס. תשואה אינה מובטחת.)
2. כי מה שבונה הון זה לא הסכום, זה ההרגל
100 ₪ היום הם תרגול. בעוד שנתיים, כשתרוויחי יותר, זה יהיה 500 ₪. אחר כך אולי 1,000 ₪.
מי שכבר מתחילה, פשוט מגדילה. מי שמחכה ל”יותר”, בדרך כלל ממשיכה לחכות.
וזה לא רק תיאוריה. גם אני התחלתי מסכומים קטנים, הרבה לפני שהגעתי לעצמאות כלכלית בגיל 31.
3. כי ככה לומדים להשקיע באמת
אפשר לקרוא עשרה ספרים על השקעות. אבל משהו קורה כשהכסף שלך בפנים.
הבן שלי ביקש ממני פעם חנות. אז קניתי לו חלק קטנטן ממניה של אמזון, והסברתי לו שעכשיו הוא בעלים של חתיכה מאחת החנויות הכי גדולות בעולם. מאז הוא שואל אותי מדי פעם: “כמה הרוויחה החנות שלי?”
זה בדיוק מה שסכום קטן עושה גם למבוגרים: פתאום הכותרות על הבורסה הן לא רעש, הן “הכסף שלי”.
4. כי הטעויות זולות
בהתחלה כולנו טועים. נלחצים בירידה, מוכרים מוקדם מדי, בוחרים משהו שלא מתאים.
בלייבים אני שואלת: “מה תעשו אם הכסף שהשקעתם ירד ב-20%?” אפשרות 1: אמכור מיד. אפשרות 4: אשקיע עוד. רוב האנשים לא יודעים מה הם באמת יעשו, עד שזה קורה.
ירידה של 20% על 100 ₪ היא 20 ₪. אותה ירידה על 100,000 ₪ כבר כואבת אחרת. עדיף לגלות איך את מגיבה כשזה עולה לך 20 ₪, ולא כשזה עולה לך 20,000.
איפה אפשר להשקיע 100 ₪ בחודש? 5 מדרגות של סיכון
תחשבי על זה כמו סולם. בתחתית: יציב ונזיל, עם פוטנציאל צמיחה נמוך. למעלה: פוטנציאל גבוה, ותנודות חדות. לא חייבים להגיע לכל המדרגות.
| מדרגה | איפה | סיכון | למי זה מתאים |
|---|---|---|---|
| 1 | קרן כספית | נמוך | קרן חירום, כסף שתצטרכי בקרוב |
| 2 | קופת גמל להשקעה | לפי המסלול | חיסכון ארוך טווח, בלי לבחור מניות |
| 3 | תיק מדדים משולב | בינוני | מי שרוצה פיזור רחב ומינימום התעסקות |
| 4 | מניות ספציפיות | גבוה | חלק קטן מהתיק, “כסף ללמידה” |
| 5 | ביטקוין | גבוה מאוד | רק כסף שאפשר להרשות לעצמך להפסיד |
מדרגה 1: קרן כספית, חניה בטוחה לכסף
קרן כספית היא קרן נאמנות שמשקיעה בנכסים סולידיים לטווח קצר, כמו פיקדונות ואג”ח קצרות. התשואה שלה הולכת בערך יד ביד עם הריבית של בנק ישראל, והכסף זמין תוך יום עסקים.
היא לא תעשיר אותך. אבל היא הרבה יותר טובה מכסף שיושב בעו”ש ולא עושה כלום.
להמחשה: 100 ₪ בחודש בתשואה של כ-3.5% בשנה, אחרי 20 שנה, הם כ-34,500 ₪ על הפקדות של 24,000 ₪.
איך מתחילים: דרך הבנק (נכנסים לאזור שוק ההון באפליקציה, מחפשים קרן כספית שקלית, משווים דמי ניהול וקונים, ובודקים שאין דמי משמרת), או דרך Fair, בלי עמלות ועם 50 ₪ מתנה בפתיחה.
מדרגה 2: קופת גמל להשקעה, את קובעת את היעד והם נוהגים
בקופת גמל להשקעה את לא בוחרת מניות. את בוחרת מסלול (למשל מנייתי, כללי או מחקה מדד), וגוף מקצועי מנהל את הכסף.
מה טוב בה: פשוטה לניהול, אפשר לעבור בין מסלולים, ואם מושכים את הכסף כקצבה מגיל 60 יש פטור ממס רווחי הון. ועוד יתרון שפחות מכירים: אם צריך כסף בדחיפות, אפשר לקחת הלוואה בריבית נמוכה כנגד הכסף בקופה, בלי לשבור את החיסכון.
מה פחות: יש דמי ניהול, ויש מגבלת הפקדה שנתית ששווה לבדוק כל שנה.
איך מתחילים: בוחרים בית השקעות ומשווים דמי ניהול, בוחרים מסלול לפי הטווח והסיכון, פותחים אונליין ומגדירים הוראת קבע, גם של 100 ₪. וזכרי: בחירת המסלול חשובה הרבה יותר מבחירת החברה.
מדרגה 3: תיק מדדים משולב
מדד הוא סל של הרבה חברות ביחד. במקום לנחש איזו מניה תצליח, קונים את כולן. דוגמאות: ת”א 125 (125 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב), S&P 500 (כ-500 חברות גדולות בארה”ב) ונאסד”ק 100.
תיק משולב, למשל 60% מניות ו-40% אג”ח, נותן צמיחה מהמניות, והאג”ח מרככות את הירידות.
להמחשה: 100 ₪ בחודש במשך 20 שנה הם כ-50,800 ₪ בתיק מאוזן (בערך 7% בשנה), וכ-71,800 ₪ בתיק מניות בלבד (בערך 10% בשנה). התיק המנייתי צומח יותר, אבל בדרך יש ירידות חדות יותר, וצריך להחזיק מעמד.
איך מתחילים: ב-Fair פותחים תיק השקעות אישי בלי סכום מינימום, עם 50 ₪ מתנה בפתיחה, ומוסיפים כל חודש. על ההבדל בין קרן מחקה לקרן סל כתבתי כאן.
מדרגה 4: מניות ספציפיות
כאן קונים חלק מחברה שמכירים ומאמינים בה. בזכות שברי מניות, גם 100 ₪ מספיקים כדי לקנות חלק ממניה יקרה (בדיוק כמו “החנות” של הבן שלי).
זה מלמד המון על השוק, אבל חברה אחת יכולה לרדת חזק, וקל לפעול מפחד או מהתלהבות. עם אותה הפקדה חודשית, בין מניה שהצליחה למניה שלא, הפער אחרי 20 שנה יכול להגיע לפי עשרה.
ההמלצה שלי: חלק קטן מהתיק, “כסף ללמידה”, ולא במקום המדדים.
איך מתחילים: ב-Blink אין מינימום לפתיחה, ומי שפותחת דרך הקישור מקבלת מניה מתנה בשווי 5$ עד 200$.
מדרגה 5: ביטקוין
נכס דיגיטלי שאין מאחוריו חברה או רווחים. המחיר שלו הוא כמה שאנשים מוכנים לשלם, ולכן הוא יכול לקפוץ או להתרסק בתוך שבועות. יש בתחום גם הרבה הונאות ו”מטבעות” שאין מאחוריהם כלום.
אני לא נגד ביטקוין. אני רק רוצה שתראי את שני הצדדים: עם אותם 100 ₪ בחודש אפשר לסיים עם סכום עצום, ואפשר לסיים עם פחות ממה שהפקדת. אף אחד לא יודע באיזה תרחיש נהיה. לכן רק כסף שאפשר להרשות לעצמך להפסיד, ורק אחרי שיש בסיס בקרן כספית ובמדדים.
איך מתחילים: אני מעדיפה חברה ישראלית מפוקחת שמדווחת על המס בשבילך, כמו ביטס אוף גולד (עם הטבה בפתיחה דרך הקישור). המינימום שם הוא 500 ₪, אז הנה דרך: 100 ₪ בחודש לקרן כספית, ואחרי חמישה חודשים יש את הסכום.
ומה עם הילדים? חיסכון לכל ילד
כל הורה כבר משקיע בשביל הילדים, גם אם לא שם לב: ביטוח לאומי מפקיד כ-58 ₪ בחודש לכל ילד, וההורים יכולים להוסיף עוד כ-58 ₪ מקצבת הילדים. ביחד כ-116 ₪ בחודש, כמעט בדיוק ה-100 ₪ שלנו.
השאלה החשובה היא באיזה מסלול החיסכון נמצא. אותו ילד, אותן הפקדות, ושתי החלטות שונות של מסלול יכולות לייצר הבדל של עשרות אלפי שקלים עד גיל 18.
דמי ניהול ועמלות: בסכום קטן הם משנים הכי הרבה
עמלה קבועה לא שמה לב לגודל ההפקדה. עמלה של 5 ₪ על קנייה של 100 ₪ היא 5% שהלכו ביום הראשון. על קנייה של 10,000 ₪, אותה עמלה היא 0.05%.
לכן בהפקדה חודשית קטנה מחפשים מסלול בלי עמלת קנייה קבועה ובלי דמי משמרת, ומשווים דמי ניהול.
איך הופכים את זה להרגל
הרגל לא בונים על כוח רצון. בונים אותו על אוטומט:
- הוראת קבע ביום שאחרי המשכורת, כדי שהכסף ייצא לפני שהוא “נעלם”.
- לא בודקים כל יום. פעם בחודש מספיק.
- מעלים את ההפקדה בכל העלאה במשכורת או כשמגיע סכום לא צפוי.
- ממשיכים להפקיד גם כשהשוק יורד. בדיוק שם נבנה ההון.
ארבעה עקרונות לקחת הביתה
- לא מחכים שיהיה הרבה כסף. מתחילים עם מה שיש.
- מתחילים מהסולידי, ועולים מדרגה רק כשמבינים.
- פיזור לפני תחכום.
- ההפקדה החודשית היא מה שבונה את ההון.
איך אני יכולה לעזור?
על כל המדרגות האלה אני מדברת בלייב החינמי “יש לי רק 100 ₪ בחודש, איך אפשר להתחיל להשקיע?”, ביום רביעי 18.11 ב-20:00. להרשמה ללייב.
ומי שרוצה לבנות תיק מדדים משלה, יד ביד ובזמן אמת: סדנת המדדים, ביום רביעי 25.11. עד סוף נובמבר יחד עם הספר “סבתא בישלה ירושה” ב-350 ₪ במקום 392 ₪.
שאלות נפוצות
אפשר באמת להתחיל להשקיע עם 100 ₪ בחודש? כן. יש אפשרויות בלי סכום מינימום, כמו קרן כספית, קופת גמל להשקעה בהוראת קבע ותיק השקעות אישי. בודקים רק שאין עמלה קבועה שאוכלת אחוז גדול מהסכום.
איפה כדאי להשקיע 100 ₪ בחודש? זה תלוי במטרה ובטווח הזמן. כסף שתצטרכי בקרוב מתאים לקרן כספית. לטווח ארוך אפשר לשקול קופת גמל להשקעה או תיק מדדים. מניות ספציפיות וביטקוין רק כחלק קטן, ורק אחרי שיש בסיס.
כמה יהיה לי אחרי 20 שנה של 100 ₪ בחודש? אי אפשר לדעת מראש. להמחשה בלבד: בתשואה שנתית ממוצעת של 7% מגיעים לכ-50,800 ₪, ובתשואה של 3.5% לכ-34,500 ₪, על הפקדות של 24,000 ₪. לפני דמי ניהול ומס.
למה לא לחכות שיהיה לי יותר כסף? כי הזמן הוא המרכיב החשוב בריבית דריבית, כי ההרגל נבנה רק כשמתחילים, וכי הטעויות של ההתחלה עדיף שיקרו על סכום קטן.
מה עדיף, קרן כספית או קופת גמל להשקעה? קרן כספית מתאימה לכסף לטווח קצר ולקרן חירום. קופת גמל להשקעה מתאימה לחיסכון ארוך טווח, ויש לה יתרון מס במשיכה כקצבה מגיל 60.
גילוי נאות: חלק מהקישורים בעמוד (Fair, Blink, ביטס אוף גולד) הם קישורי שיתוף פעולה עם הטבה. השימוש בהם לא משנה לך את המחיר, ואני עשויה לקבל עליהם תגמול.
עודכן: נובמבר 2026. המידע כללי, למטרות לימוד והמחשה בלבד, ואינו ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני או ייעוץ מס. השקעות כרוכות בסיכון, כולל הפסד של חלק מהכסף או כולו. תשואות עבר אינן מעידות על תשואות עתידיות.

