האם אתה יותר חכם כלכלית מאמריקאי ממוצע?

סקר שנערך בארה"ב גילה תמונה עגומה ביותר רוב האמריקאים לא מבינים כלום בכלכלה בסיסית. טוב, נו, אתם חושבים לעצמכם, האמריקאים אף פעם לא היו ידועים בתור אנשים חכמים במיוחד, אחרת איך אפשר להסביר את כל השטויות שהם עושים? חושבים שאתם יותר חכמים מהאמריקאים? החלטתי לחוס עליכם ולא לשלוח אתכם לתרגם כל מיני מילים מפחידות באנגלית לבד ותרגמתי לכם את השאלון הבסיסי הזה (לא להיבהל זה רק 5 שאלות). יאללה מוכנים? תרשמו את התשובות בצד בלי לרמות!

1. בואו נניח שיש לך 100 ₪ בחשבון שמרוויח 2% ריבית לשנה. אחרי 5 שנים כמה כסף יהיה לך בחשבון?

  1. יותר מ-102 ₪
  2. בדיוק 102 ₪
  3. פחות מ-102 ₪
  4. לא יודע

2. בואו נניח שיש לכם חשבון חיסכון שמרוויח ריבית של 1% בשנה ושיעור האינפלציה הינו 2% בשנה. אחרי שנה, האם הכסף שבחשבון שלך יקנה יותר, פחות או אותו הדבר כמו היום?

  1. יותר
  2. פחות
  3. אותו הדבר
  4. לא יודע

3. אם הריבית במשק תעלה, מה יקרה למחירי האג"חים הקיימים? האם הם יעלו? ירדו? או שבכלל אין קשר בין השניים?

  1. יעלו
  2. ירדו
  3. ישארו אותו הדבר
  4. אין קשר בין השניים

4. משכנתא ל-15 שנה לרוב דורשת החזרים חודשיים גבוהים יותר מאשר משכנתא ל-30 שנה אבל החזר הריבית הכולל לאורך חיי המשכנתא יהיה נמוך יותר במשכנתא של 15 שנה.

    1. אמת
    2. שקר
    3. לא יודע

5. לקנות מניה של חברה בודדת לרוב מספקת תשואה בטוחה יותר מאשר קרן נאמנות אשר משקיעה באותה המניה.

  1. אמת
  2. שקר
  3. לא יודע

 

התשובות

 

שאלה 1

אם בשאלה 1 לא עניתם א' (יותר מ-102 ₪) לא הבנתם את הקונספט של ריבית דריבית. לפי איינשטיין מי שמבין את כוחה של הריבית דריבית מרוויח בענק ומי שלא מבין את הקונספט משלם עליו. הקונספט הינו קונספט מתימטי פשוט אשר עוזר לנו להאיץ את חסכוניתינו לאורך זמן ובכך מקל עלינו לפרוש. לצורך הדגמה ראו את הטבלה הבאה:

 

שנה ראשונה 100 ₪ הסכום הראשוני ששמתם
שנה שנייה 102 ₪ הסכום הראשוני בתוספת 2% ריבית
שנה שלישית 104.04 ₪ הסכום שהיה קיים בחשבון בשנה הקודמת בתוספת 2% ריבית
שנה רביעית 106.12 ₪ הסכום שהיה קיים בחשבון בשנה הקודמת בתוספת 2% ריבית
שנה חמישית 108.24 ₪ הסכום שהיה קיים בחשבון בשנה הקודמת בתוספת 2% ריבית

 

שאלה 2

אם בשאלה הזאת לא עניתם ב' (פחות) אתם צריכים הסבר נוסף בנושא הערך של הכסף. זוכרים את כל הסיפורים של סבא שפעם הוא הצליח לקנות חבילת ביצים ב-5 שקל? אני אפילו זוכרת שכשהייתי ילדה יכולתי לקנות מסטיק בקיוסק ב-10 אגורות וארטיק קרח בחצי שקל. היום אי אפשר בכלל למצוא חנות שבה ניתן יהיה לקנות משהו במטבע של 10 אגורות או חצי שקל. המטבעות הללו איבדו מהערך שלהן והערך של הכסף ומה שניתן לקנות בו ירד. התהליך הזה נקרא אינפלציה והוא אמיתי ומשפיע על כולנו. בגלל זה אם יש לכם פיקדון שמרוויח חצי אחוז בבנק והאינפלציה השנתית היא 2% אולי מבחינה כמותית יש לכם קצת יותר כסף בחשבון אבל הכסף הזה קונה פחות.

 

שאלה 3

השאלה הזאת בודקת עד כמה אנשים מבינים מה אומרת הריבית במשק ואיך היא משפיעה עליהם. לצערי נושא זה הובהר לי רק בקורס ההשקעות שעשיתי ולפני כן במסגרת לימודי התיכוניים ואף האקדמאיים לא נתקלתי כלל בהסבר חשוב על נושא זה. הריבית במשק נקבעת על ידי נגיד בנק ישראל והיא קובעת מהו הערך של הכסף. מה זאת אומרת? זאת אומרת שכשהממשלה מנפיקה אג"חים , הריבית שהיא משלמת תלויה בשיעור הריבית במשק נכון לאותו הזמן. אם הריבית גבוהה זאת אומרת שהמדינה תשלם לכם ריבית גבוהה על ההשקעה שלכם. אם הריבית נמוכה זאת אומרת שאם תקנו אג"ח תקבלו ריבית נמוכה על ההשקעה שלכם. מה קורה לאג"חים הקיימים כשהריבית משתנה? תחשבו על זה, המדינה העלתה את הריבית ועכשיו משיקה אג"חים חדשים שמשלמים ריביות גבוהות יותר ממקודם (שוב כי הריבית עלתה). מה יקרה לאג"חים שיצאו לפני שנה בריבית נמוכה יותר? המוצר כבר לא אטרקטיבי יותר, האג"חים האלה משלמים ריבית נמוכה ואפשר להשיג אחרים ולקבל תמורתם ריבית גבוהה יותר אז אם המוצר הפיננסי פחות משתלם מן ההיגיון שהעלות שלו תרד.

 

שאלה 4

התשובה לשאלה זו היא א' (אמת) וההסבר הינו מתימטי פשוט. השאלה היותר פשוטה היא מה יצא יותר יקר בסופו של דבר, הלוואה ל-15 שנה בריבית של 5% שנתית או הלוואה ל-30 שנה בריבית של 5% שנתית? אמנם במשכנתא של 30 שנה משלמים פחות כל חודש אז זה רק נראה שהיא יותר זולה אבל אל תשכחו שהריבית שמשלמים לבנק היא ריבית שנתית. כמו שכבר הבנתם ריבית דריבית זה עסק יקר לשלם ועסק ריווחי להיות בצד המקבל שלו. כמו שככל שתשקיעו את הכסף שלכם לאורך זמן כוחה הנפלא של ריבית דריבית יעמוד לטובתכם ויגדיל את נפח ההשקעה שלכם, ככל שתמשכו את המשכנתא לאורך יותר שנים הריבית דריבית תפעל בדיוק באותו עיקרון אך הפעם הבנק ירוויח את הריבית הגבוהה.

 

שאלה 5

באופן כללי, אם אתם לא וורן באפט התשובה היא ב' (שקר). למה? כי פיזור השקעות לעולם יהיה בטוח יותר מאשר השקעה במנייה בודדת. זה בדיוק מה שקרן נאמנות עושה, מפזרת את ההשקעות שלכם בין מספר מניות לפי הרכב הקרן. כך שאם מניה ספיציפית יורדת זה מתאזן עם מניה אחרת שעולה. השקעה במניה בודדת לעומת זאת אינה מאוזנת ומשולה ללשים את כל הביצים בסל אחד. ללא ספק הרווח האפשרי במניה בודדת גדול יותר מאשר בקרן נאמנות, מצד שני גם ההפסד האפשרי גדול יותר בהרבה בהשקעה במניה בודדת. בכל מקרה עדיף לפזר את ההשקעות ולא להשקיע במניות בודדות אלא אם כן יש לכם את הכוח והזמן להשקיע בללמוד לעומק כל מניה ומניה, לקרוא את הדוחות הכספיים של החברה (ולהבין מה כתוב שם כן?) והבנה בתחום הפעילות של אותה חברה.

 

אז האם אתם חכמים יותר מאמריקאי ממוצע? האמריקאי הממוצע ידע לענות על 57.6% שאלות במבחן הזה. כמה אתם הצלחתם?

הסקר במקרה שתרצו אותו באנגלית נמצא כאן.

3 מחשבות על “האם אתה יותר חכם כלכלית מאמריקאי ממוצע?”

  1. כל השאלות אצלך מסומנות במספר 1 בתחילתן.

    בניסוח של השאלה הראשונה, גם בלי ריבית דה ריבית יהיה יותר מ-102. יהיה שם 110. שזה כמובן יורת מ-102.

    מצטער על הקטנוניות 🙂

    1. האופטימית

      את צודקת לחלוטין, גם בלי הריבית דריבית זה יותר מ-102. העניין הוא שעדיין רוב האמריקיאים טעו בשאלה הזאת.

  2. פינגבאק: 10 הרגלים טובים להבטחת חופש כלכלי | האופטימית הדרך לעצמאות כלכלית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top

שמעת על כך שאפשר בעזרת מדדים להשקיע בקלות ולעשות "שגר ושכח"?

רצית לפתוח תיק השקעות אבל לא ידעת בדיוק מה לעשות ומה לקנות ולא היה לך עם מי להתייעץ?

זאת בדיוק הסדנא עבורך! מזמינה אותך להצטרף אליי לסדנא שבה נבנה ביחד ונמצא את התיק השקעות המותאם במיוחד עבורך. 

דילוג לתוכן