פיננסופוביה – למה אנחנו מפחדים להתעסק בכסף?

פיננסובופיה הפחד מכסף

"הלו"

"הלו שלום מדברת דיצה מהבנק, אני רוצה ליידע אותך שאתה נמצא בחריגה"

"באמת? טוב זה לא זמן נוח נדבר מאוחר יותר"

פיננסופוביה הפחד מכסף
פיננסופוביה הפחד מכסף

*טלפון מצלצל למחרת*

*על המסך מופיע דיצה מהבנק לא לענות*

*הפלאפון ממשיך לצלצל"

המקרה שתואר (אולי לא ספיציפית עם דיצה) מוכר מאוד לישראלים רבים. מחקר שעשו בקרב צעירים בארה"ב מצא ש-71%  מהצעירים יעדיפו ללכת לרופא השיניים מאשר ללכת לבנק. רוב האנשים שמקבלים מעטפות מהבנק, חברות אשראי, חברות פנסיה וכדומה, על שוק ההון ומניות בכלל אין על מה לדבר. רוב האנשים פשוט מפחדים להתעסק עם כל מה שקשור לכסף שלהם ופיתחו פיננסופוביה רצינית. פיננסופוביה – למה אנחנו מפחדים להתעסק בכסף שלנו? יש לכך לא מעט סיבות:

 

למה אנחנו מפחדים להתעסק בכסף שלנו

 

גורמים לנו לחשוב שזה מסובך

פריים, נומינלי, הצמדה, אג"ח , איזון אקטוארי ועוד שאר קללות שנזרקות בפנינו כשאנחנו נמצאים בבנק או קוראים את הדוחות שאנחנו מקבלים בדואר. משתמשים במילים מסובכות שאף אחד בשום שלב לא ממש טורח להסביר לנו, אנחנו יושבים שם מהנהנים בראש ורק מחכים שזה ייגמר. האמת היא? שהדברים ממש לא מסובכים כמו שזה נשמע וקריאה קצר בגוגל (או בהמשך הפוסט) תגלה לנו את המשמעות של המילים הנסתרות.

פריים – ריבית הבנקים, מורכבת מריבית המשק + 1.5%. מכיוון שריבית המשק יכולה להשתנות לפי החלטת בנק ישראל גם ריבית הפריים יכולה להשתנות. כיום (ובשנתיים האחרונות) הריבית במשק היא 0.1% ולכן ריבית הפריים היא 1.6%

נומינלי – הסכום לפני ההורדה של האינפלציה. אם היה לנו 100 שקל, ובשנה האחרונה הייתה אינפלציה של 2% זאת אומרת שנומינלית עדיין יש לנו 100 שקל אבל היום הם שווים פחות.

הצמדה – הצמדה למדד המחירים לצרכן שבפועל מודד את האינפלציה בישראל. אם לקחתי חיסכון של 100 ₪ צמוד מדד והוא עלה ב-2% אז בחיסכון יהיו לי 102 ₪. אם לקחתי הלוואה צמודת מדד והמדד עלה ב-2% אני חייבת עכשיו להחזיר 102 ₪.

אג"ח – אגרת חוב, נייר ערך שנסחר בבורסה שבו בעצם קונים חובות של ממשלות או חברות ומקבלים על החוב ריבית. אני יכולה לקנות חוב של ממשלת ישראל ב-100 ₪ כאשר מובטחת לי ריבית של 1% לשנה למשך 5 שנים. כל שנה אני אקבל שקל (1%) ובתום 5 שנים אם לא מכרתי את האג"ח אקבל את ה-100 ₪ שלי חזרה.

איזון אקטוארי – תוחלת החיים שלנו עולה כל הזמן מה שיוצר בעיה לחברות שמנהלות את הפנסיה שלנו כי הן צריכות לשלם לנו את הפנסיה ליותר שנים. כדי להתמודד עם זה, הן מורידות לנו סכום כלשהו שנקרא איזון אקטוארי מהחיסכון שלנו כדי שיוכלו למממן את מי שיוצא לפנסיה היום. מדכא? לגמרי, תתחילו לחסוך היום ואל תבנו על הפנסיה שלכם.

 

זהו, בדקה שתיים אפשר לסכם את המושגים הללו להבין את הקונספט ולהמשיך את השיחה בבנק או לקרוא את הדוח ששלחו לנו. לא כזה מסובך…ואם לא ברור לכם תשאלו!

 

אנחנו שונאים את תעשיית הפיננסיים

אנחנו יודעים שהם גזלנים, אנחנו יודעים שהם ינסו תמיד לקחת מאיתנו כמה שיותר ולמצוץ לנו את הדם עד כדי הפלת הכלכלה כולה (קרה ב-2008 בארה"ב ויקרה שוב). אנחנו יודעים שהם ממציאים מונחים מסובכים רק כדי שלא נבין על מה לעזאזל הם מדברים ואנחנו יודעים שאיפה שהם יכולים לדפוק אותנו הם יעשו את זה. אז די ברור למה אנחנו שונאים אותם! אז למה שנרצה לענות להם לטלפון או לפתוח את המכתבים שהם שולחים לנו??

הגיוני, מובן אבל ממש ממש לא אפקטיבי. בכל זאת, אנחנו אולי שונאים את תעשיית הפיננסיים אבל את הכסף שלנו אנחנו אוהבים. אז בואו נעשה את המאמצים האלה בשביל הכסף שלנו כדי שיישאר אצלנו ולא אצל התאגידי ענק הללו שבשמחה ובקלות ייקחו אותנו מאיתנו. אז קחו קצת זמן, תשקיעו בעצמכם ובכסף שלכם ותתחילו להתמודד וללמוד איך להתנהל עם הכסף שלכם. למה? כי אם אתם שונאים את הבנקים ואת חברות הביטוח תנצלו את השנאה הזאת כדי שהם יקבלו מאיתנו כמה שפחות כסף. כרגע, לשנוא אותם ולהתעלם מהם לא עוזר לנו כל כך אבל עוזר להם מאוד לקחת מאיתנו עוד ועוד כספים. אז נצלו את השנאה למשהו טוב ודאגו שכמה שיותר מהכסף שלכם יישאר אצלכם.

 

התניה קלאסית

הבנקים וחברות האשראי והביטוח השונות הם קצת כמו אמא פולניה. יודעים להציק ולהציק כשמשהו לא בסדר אבל אף פעם לא אומרים מילה טובה כשמשהו תקין. כשאנחנו במינוס, לא החזרנו הלוואה או חייבים להם כסף הם יודעים מצויין להתקשר כל יום, לשלוח מיילים פתאום הם גילו את יכולת ה-SMS וטכנולוגיה היא פתאום לא מילה גסה (מתי פעם אחרונה הם שלחו לכם פקס כשהייתם חייבים להם כסף?). אבל, כשאנחנו בפלוס, הם אף פעם לא יודעים לפרגן! מתי דיצה מהבנק התקשרה להגיד לכם כל הכבוד סגרתם את המינוס? מתי היא התקשרה להגיד מברוק על הבונוס שקיבלתם? כלום נאדה. לכן, ההתנייה שקורית אצל רוב האנשים היא שאם חברה פיננסית מתקשרת אליו זה אומר שמשהו לא בסדר, זה תמיד חדשות רעות (אם זה חדשות טובות בשבילנו זה יהיה באותיות הקטנות במכתב שהלך לאיבוד בדואר). אז למה שבכלל נרצה לענות להם לטלפון?

האמת היא שגם את ההתנייה הזאת אפשר לשבור על ידי התנהלות כלכלית שוטפת והתגברות על הפיננסופוביה. אם אנחנו יודעים שאנחנו הולכים להיכנס לחריגה, אפשר להקדים תרופה למכה להודיע לפני ולקחת הלוואה. כמובן שהרבה יותר חכם לנהל את הכסף כך שלא ניכנס לחריגה כלל. אם אנחנו מעורבים ויודעים מה הולך בחשבון בכל רגע נתון אף אחד לא יוכל להפתיע אותנו.

 

מכריח אותנו להתמודד עם המציאות

המצב הכלכלי של רובינו לא מזהיר. לפי מחקר של כלכיסט, 70% מהציבור יתקשו לגייס כסף עבור הוצאה חריגה של 8,000 ₪. לראות את הדוחות, הפרצוף של הפקידה בבנק או המספרים עם המינוס מלפניהם מול העיניים לא עושה לנו טוב. אז יותר קל לדחות את זה, לא להתמודד ולהתעלם. מחקרים מראים שכאשר אנחנו נמצאים בסיטואציה ש"גדולה" עלינו ואנחנו לא יודעים איך להתמודד אנחנו נוטים לבחור בברירת המחדל. זאת אומרת, פשוט לא לעשות כלום ולהשאיר את הדברים כמו שהם.

הבעיה היא שהמציאות הזאת שאין לנו כח להתמודד איתה לא הולכת לשום מקום. להיפך היא רק הופכת להיות יותר ויותר גרועה. אם כל חודש אנחנו מוציאים 1,000 ₪ יותר ממה שאנחנו מכניסים אז בחודש הראשון יהיה צריך להתמודד עם חריגה של 1,000 ₪. שנה אחרי זה כנראה שנצטרך להתמודד עם חריגה של 13,000 ₪ (לא, זאת לא טעות חישוב יש ריבית רצחנית על המינוס שלא רצינו לראות זוכרים?). אחרי כמה שנים המצב רק יילך ויהיה יותר גרוע. לכן, זו רק סיבה נוספת להתגבר על הפיננסופוביה ולהתמודד עם המצב הכלכלי עכשיו ולשפר אותו. כי אם לא נעשה את זה הוא רק יהפוך להיות גרוע יותר ויותר.

תירוצים שונות

 

תירוצים תירוצים תירוצים! בחייאת ראבאק ברור שזה משעמם! אף אחד לא אוהב בירוקרטיה! ומה לעזאזל אתם עושים במקום לטפל בכסף שלכם? עובדים שעות נוספות  כדי שתוכלו לשלם את כל ההפרש כעמלות לבנקים? ולמה מחר? מה רע בהיום? כל יום שלא מטפלים במצב הכלכלי, עולה לכם כסף, והרבה. זה מאוד יקר להיות עני ובור פיננסי ובמצב הכלכלי שלכם אתם לא יכולים להרשות לעצמכם את זה!

להתעורר אתם חייבים להתעורר ויפה שעה אחת קודם. אם זה משעמם תתנו לעצמכם פרס כל פעם שתחסכו תשלום מיותר. דאגו להלהיב את עצמכם בנושא הזה. להתקשר ולהתמקח עם הבנק במשך 2 דקות יכול לחסוך לכם מעל  100 ₪ בשנה. הייתם רוצים להרוויח 100 ₪ בשתי דקות? לפתוח את המעטפה של האשראי ולראות שהם גובים מכם דמי חבר של 15 ₪ כל חודש זה מעצבן. שיחה של כמה דקות שבה תבקשו (ותקבלו, כמובן לפנים משורת הדין) פטור מדמי הניהול הללו יחסכו לכם 180 ₪ בשנה. הייתם רוצים להרוויח 180 ₪ בכמה דקות שיחה? אז יאללה למה אתם מחכים בדיוק? תפסיקו לפחד ממה שלתעשיות הללו יש להגיד ותגרמו להם לפחד מכם. תבינו על מה אתם משלמים ותבינו שברוב המקרים תוך כמה דקות שיחה תוכלו להוריד את העלויות הללו ולהרוויח את הכסף הזה בעצמכם.

פיננסופוביה פחד להתעסק בכסף

אז יאללה די עם התירוצים, די עם הפחדים ודי עם השטויות. זה עולה לכם מלא מלא כסף! הכסף שאתם עבדתם קשה כדי להרוויח הולך לחברות ותאגידי ענק שבקלות לוקחים לכם אותו ואתם לא עושים עם זה כלום! אתם לא יודעים שכל מדינת ישראל עובדת על שיטת מצליח? אתם לא יודעים שחברת הכבלים תעלה לכם את התשלום החודשי בלי לספר? אתם לא יודעים שהבנק ייקח לכם עמלה על זה שעשיתם אפצ'י ונתנו לכם טישו? אז כדאי שגם תדעו שבגג חצי שעה בחודש שבהם אתם עוברים על החשבונות ועושים כמה טלפונים תוכלו לחסוך מאות שקלים כל חודש. אז תפסיקו לזרוק כסף לפח, תפסיקו עם הפיננסופוביה ותפסיקו לפחד. תתחילו להתמודד!

 

 

את קורס ההשקעה הראשונה שלי כבר הכרתם?

קורס ההשקעה הראשונה שלי ילמד אתכם לא רק להתגבר מהפחדים על כסף ולהתחיל להשקיע אלא גם איך לזהות סיכונים ולא ליפול במלכודות מיותרות. השקעתי זמן רב כדי להכין קורס שיעזור לאנשים להתגבר על הפחדים ולהתחיל להשקיע. הקורס מספק את כל הידע הבסיסי הנחוץ להשקעות, היכרות והבנה של מכשירי ההשקעה השונים וכל מה שצריך כדי להתחיל להשקיע. הקורס אף עוזר לך לבנות תכנית השקעות אישית כדי להגיע להישגים כלכליים ולגרום לכסף שלך לעבוד בשבילך!

פרטים על קורס ההשקעה הראשונה לי כאן.

25% הנחה לגולשי האתר בעזרת קוד קופון website

ההשקעה הראשונה שלי

 

6 מחשבות על “פיננסופוביה – למה אנחנו מפחדים להתעסק בכסף?”

  1. לגבי איזון אקטוארי, דווקא הרוב נובע מתביעות לאבדן כושר עבודה. לפני כמה שנים האוצר הוזיל משמעותית את הפרמיות על הביטוח הזה בפנסיה, מה שגרם לכך שלא היה לשלם לתביעות א.כ.ע. וגבו את ההפרש מהמבוטחים.
    האיזון האקטוארי אצל הפורשים הוא הרבה יותר קטן.
    האוצר יפתור את שניהם החל מ-2018. הוא יעלה את פרמיות הא.כ.ע וכך כל אחד ישלם על הביטוח שלו בלבד, איזון אמור להיות 0 אחרי זה.
    לגבי הפורשים, כל פורש יהיה אחראי על הגרעון הספציפי שהוא יוצר בגלל שפרש, ויחזיר את הגרעון במשך 20 שנה מה שיקטין במעט את הקצבה שלו.

  2. הלוואי שאנשים היום באמת מפנימים את הדברים הללו גם כשאומרים להם אותם בפנים במקום לחזור על אותם התירוצים שוב ושוב ושוב ללא הרף.

    1. שינוי לא קורה בין רגע דעת, זה לוקח זמן במיוחד אם מה שמלמדים בבית זה שכסף זה טאבו, אסור לדבר על כסף וכסף הוא הוא שורש כל רע.

      1. השיח על כסף בחברה צריך להשתנות.
        אני מדבר חופשי על כמות ההכנסות וההוצאות שלנו כמו גם על תיק ההשקעות. אני לא עושה את זה כדי ליצור תחרות, אלא כי אני מאמין שרק אם הנושאים האלו יהיו בפתיחות, אנשים יוכלו לשנות הרגלים שלהם וזה ידרוש מהם accountability לשפר את המצב שלהם (כן כן, אני מודע לאירוניה בזה שלמתורגמן הפיננסי אין תרגום טוב למילה הזאת – google אומרים דין וחשבון). כמובן אני מוודא מראש שהאנשים מעוניינים בשיח שכזה, אחרת זה פשוט בזבוז של זמן.

  3. פינגבאק: אי אפשר לנצח את המדד! האמנם?? - האופטימית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top

שמעת על כך שאפשר בעזרת מדדים להשקיע בקלות ולעשות "שגר ושכח"?

רצית לפתוח תיק השקעות אבל לא ידעת בדיוק מה לעשות ומה לקנות ולא היה לך עם מי להתייעץ?

זאת בדיוק הסדנא עבורך! מזמינה אותך להצטרף אליי לסדנא שבה נבנה ביחד ונמצא את התיק השקעות המותאם במיוחד עבורך. 

דילוג לתוכן